חדשות כיפה
בחירות ברשויות המקומיות סיקור מיוחד בכיפה

דילמת הבלונים של נתניהו

ראש הממשלה מוביל הסדרה מול חמאס, ובפינה כבר מחכים בנט וליברמן כדי לתקוף אותו על ההסכם עם ארגון הטרור, ולשתות לו קולות יקרים. וגם: האם תמיכה של נתניהו הייתה שווה זכייה בבחירות המוניציפליות?

ראש הממשלה בנימין נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהוצילום: פלאש 90. יונתן סינדל

1. ביבי תמך? אז הוא תמך

"התמיכה בי היא תמיכה בך", אמר בהתרגשות יצחק קשת, לראש הממשלה בנימין נתניהו רגע לאחר שנספרו כל הקולות שבישרו כי הוא נבחר לראשות העיר חריש, .

קשת לא היה היחיד שזכה לתמיכתו הפומבית של נתניהו וניצח בבחירות. לצדו היו גם ז'קי לוי בבית שאן, יחיאל זהר בנתיבות, יאיר רביבו בלוד ובני ביטון בדימונה. כולם קיבלו את תמיכתו הפומבית של ראש הממשלה וזכו במערכת הבחירות בעירם, כל הדרך לכס ראש העיר.

האם השגת תמיכה מראש הממשלה, שעתיד לעבור את משך כהונתו של בן גוריון, היא קלף בטוח לניצחון? ממש לא. תשאלו את ז'קי סבג שהודח מראשות העיר נהריה (וכינה בזעם את תושבי העיר "כפויי טובה"), את מלאכי לוינגר ויאיר פרג'ון שהפסידו את כסאם במועצות קרית ארבע וחוף אשקלון, את אבי וינברגר ואשכול שוקרון שלא הצליחו לנצח במערכת הבחירות בשפיר ורמת הגולן. וכמובן, את זאב אלקין שלא צלח אפילו את הסיבוב הראשון בירושלים.

כולם זכו בתמיכתו של נתניהו, בין אם זה בסרטון משותף או כחלק מסשן צילומי התמיכות במכונית השרד, ובכל זאת נותרו מאוכזבים.

מה המסקנה? שבניגוד אולי לדעה הרווחת בקרב חלק מחוגי השמאל, שלא מבינים כיצד שנוא נפשם נבחר פעם אחר פעם ובטוחים שבפריפריה גרים רק אנשים חסרי דעת ועמוד שדרה, אפשר להצביע לנתניהו בבחירות ולשיר "ביבי מלך ישראל" ועדיין לפעול בניגוד להמלצתו ולתמוך ברשות המקומית במועמד אחר.


(למרות התדריך הנלהב, תמיכת נתניהו לא הועילה לאלקין)

2. כיצד מטפלים בבעיית עזה בשנת בחירות?

ממה שהיה למה שעוד עתיד להיות. בחודשים, בשבועות, ובמיוחד בימים האחרונים צצים ועולים דיווחים שונים, הן בישראל והן בצד הפלסטיני, על התקדמות משמעותית במתווה ההסדרה שבין ישראל לחמאס.

לצד דיווחים אלה, וכמעט מבלי שנשים לב, היו שלושה סבבי לחימה קצרים בדרום בתוך כשבועיים. בפעם הראשונה "ברקים" שיגרו שתי רקטות לגוש דן ובאר שבע והרסו בית בבירת הנגב. בפעם השנייה "ארגון סורר" החליט לבצע ניסוי כלים רטוב על חשבון תושבי עוטף עזה. ובפעם השלישית החליט הג'יהאד האיסלמי הפלסטיני שהגיעה העת לנקום את מותם של האזרחים (סתם, לא באמת אזרחים. מחבלים) שיצאו להנאתם לטיול ברחבי הרצועה ובמקרה, מבלי שהתכוונו, מצאו את עצמם מניחים מטענים על גדר המערכת.

מי שהחליטו כי הם לא מוכנים לסבול את המציאות הזאת יותר, היו תושבי הדרום, שניצני מחאתם החלו לבצבץ מעל פני השטח. שתי הפגנות נערכו השבוע, אחת בתל אביב והשנייה בכרם שלום. בשני האירועים נכחו אמנם רק עשרות או מאות אנשים, אך השטח מתחיל לבעבע ובתזמון הגרוע ביותר מבחינתו של ראש הממשלה.

פעילי חמאס ברצועת עזה

למרות ההסדרה הם כנראה לא יניחו את נשקם. פעילי חמאס בעזהצילום: Abed Rahim Khatib/Flash90

כאן מגיעה הדילמה הגדולה של נתניהו. כיצד לטפל בתפוח האדמה הלוהט שנקרא רצועת עזה, ועוד בשנת בחירות.

אפשרות של מלחמה או מבצע צבאי נרחב מול חמאס, לא עומדת על הפרק מבחינתו. נראה שמי שכתב ספר שלם כיצד נלחמים בטרור מעוניין, כפי שטוענים יריביו מתוך הממשלה, בשקט. גם אם הוא יהיה תעשייתי וקצר מועד.

לכאורה, מהזווית שלו ומרצונו להמשיך ולבצר את מעמדו, נתניהו די צודק. הוא זוכר כיצד פיגועי שנות ה-90 עזרו לו לנצח את שמעון פרס ולכבוש לראשונה את השלטון. הוא בטח נזכר בערגה בסיום כהונתו של אהוד ברק בשנת 2001 כשאירועי האינתיפאדה השנייה, שהיו אז בשיאם, תרמו לכך רבות. והוא בוודאי לא הספיק לשכוח כיצד מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה יצרו את התחושה שאהוד אולמרט לא היה ראש ממשלה מוצלח במיוחד, וזה בלשון המעטה.

האפשרות השנייה היא המשך ניהול המערכה מול ארגוני הטרור בעזה. גם האופציה הזאת אינה באה בחשבון מבחינתו של ראש הממשלה. הדבר האחרון שהוא צריך בשנת בחירות אלה סבבי לחימה קצרים, שישלחו מדי כמה שבועות מאות אלפים מתושבי ישראל להעביר לילות שלמים במרחבים מוגנים ויפגעו בתדמיתו כמר ביטחון ואת מעמדו כשליט הבלעדי של ישראל.

וכאן אנו מגיעים למהלך שנתניהו מעדיף יותר מכל. הסכם הסדרה. כיצד אני יודע? בתחילת השבוע אמר נתניהו בקולו כי הרגעת הרוחות באזור עוברת דרך טיפול הומינטרי בתושבי הרצועה. שלא בקולו, אמר "גורם מדיני בכיר" בתדרוך לעיתונאים כי כיבוש עזה או מבצע צבאי כדוגמת 'צוק איתן' אינם יעילים ולדעתו יובילו את ישראל לאותה נקודה שבה היא נמצאת כיום מול חמאס.

בנט במתקפה חריפה על ליברמן

שוקדים על הקמפיינים נגד נתניהו? בנט וליברמן בכנסתצילום: פלאש 90. מרים אלסטר

בואו נדבר רגע על "ההסדרה". אני לא איש צבא ולא מזרחן, אבל לא צריך להיות איש צבא ולא מזרחן כדי להבין שכל הסכם שלא ייחתם לא שווה את הנייר שעליו הוא ייכתב. מהסיבה הפשוטה שהצד השני מעולם לא יוותר על הרצון להשמיד אותנו. גם אם בלוני התבערה וההתפרעויות האלימות (או במילים פחות מכובסות - פעולות הטרור) ייפסקו, כולם יודעים שלבסוף יגיע הרגע שאת מקומם ישובו לתפוס רקטות שיגיעו עד באר שבע ותל אביב - תשאלו את בנט וליברמן.

אם יש משהו שהיריבים הגדולים, יו"ר הבית היהודי ויו"ר ישראל ביתנו, יסכימו עליו וישתפו בו פעולה, זה הרצון "לשתות" קולות מהליכוד והעומד בראשו. הקמפיינים כבר מושחזים ומוכנים לתקוף את ראש הממשלה על הסכם ההסדרה המתגבש שלטענת ליברמן הוא לא מאמין בו ולדברי בנט תהפוך את חמאס לחיזבאללה 2.

אז אמנם המתיחות ברצועת עזה, גם אם היא תתפוצץ לנו בפנים, לא תצליח להדיח את נתניהו מכסאו. אך טיפול לא נכון בבעיה העזתית, מלבד השלכה אפשרית על החזית הצפונית וחזיתות נוספות, עלולה להוביל למצב שלסדקים הראשונים במעמדו ובתדמיתו של ראש הממשלה הכל יכול, לא יהיו אחראים לפיד, גבאי, גנץ, וגם לא תיקי 1,000, 2,000 ו-4000, אלא חוסר היכולת שלו לפוצץ בלונים.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

משה נוסבאום צילום: פלאש 90. משה שי

צפו: משה נוסבאום מסולק מבית בשידור חי

קרא עוד