פחות תקופת צינון , יותר תקופת הכשרה
במערכת הפוליטית והציבורית ביקשו לקיים הפרדה בין האינטרס הפוליטי לאינטרס השירות הציבורי, וכדי לפקח על כך במידת האפשר נקבע "חוק הצינון", הדורש שיחלוף זמן מרגע שנושא משרה בכירה, כמו אלוף בצה"ל, ראש השב"כ ונציב השב"ס, פורש ועד שיוכל להצטרף למערכת הפוליטית.
החשש שהוסבר ברקע היה כי יהיו מי שיבקשו להשתמש בפלטפורמה הציבורית מתוקף תפקידם ויכולת השפעתם לקידום אג'נדות שבסופו של דבר יסללו את דרכם הפוליטית. בכנסת ה16 נעשה צעד דרמטי ותקופת הצינון התארכה באופן משמעותי מחצי שנה ללא פחות משלוש שנים.
הרקע להגדלת תקופת הצינון יש להודות, היה חשש ששאול מופז, אז רמטכ"ל שהוביל את מבצע חומת מגן, יצטרף לפוליטיקה כשהוא רוכב על גלי ההצלחה הצבאית ובכך ידחוק פוליטיקאים אחרים וותיקים ממנו. החוק אגב מאפשר מינוי לתפקיד שר בכיר במערכת הביטחון כבר לאחר חצי שנה מבלי שיהיה חבר כנסת או יתמודד ברשימה.
מועצת העיתונות נאלצה גם היא להתייחס לתקופת צינון בשל הצטרפות עיתונאים בולטים למערכת הפוליטית, ב-2005 הוחלט על תקופת צינון של שלושה חודשים. ניסיונות להאריך את התקופה לא צלחו.
לשיטתי, הפעולות שנעשו מאז שנות ה-2000 להארכת תקופת הצינון פגעו בסופו של דבר באזרח הישראלי ובמערכת הפוליטית גם יחד. אנשים טובים וראויים , כאלה שיש ביכולתם לתרום למדינה ולסייע שתהיה טובה יותר, נאלצו לפנות למסלולים אחרים ולשקוע בהם. מסלולים שנגעו למגזר העסקי והשוק הפרטי ופחות במדינת ישראל.
פספוס נוסף מתרחש לנגד עינינו. בני גנץ, אשר שימש כרמטכ"ל הפך ברגע מועמד לראש ממשלה, מיד לאחר שסיים לעמוד בחוק הצינון. גנץ לא ניהל מעולם משרד ממשלתי, לא השתתף בישיבת ממשלה, לא התנסה בהעברת חוקים, ולא התמחה בנבכי הפוליטיקה. לו היינו מקצרים את תקופת הצינון ודורשים תקופת הכשרה למועמד לראשות הממשלה, דומה שהיינו מרווחים יותר מכל הבחינות.
כך היינו יודעים כיצד מתנהל אותו אדם במערכת הפוליטית, מהן עמדותיו בנושאים הבוערים. היינו מקבלים מועמד שהתנסה בעבודה פרלמנטרית, בהבנה עמוקה יותר של המערכת כולה, ולא רק זו הצבאית. למדינת ישראל מגיע שיהיו לה מועמדים מנוסים יותר לתפקיד ראש הממשלה, לכן צריך לקצר את תקופת הצינון ולדרוש שרק מי שכיהן כחבר כנסת או שר בממשלה לפחות שנה, יוכל להתמודד על ראשות הממשלה.
זהו לא רק אינטרס ציבורי אלא כזה שייטיב גם עם המועמדים עצמם. הם יוכלו לבוא עם רזומה עשיר ומגוון יותר לציבור הבוחרים. ככתב שסיקר את המערכת המדינית והפוליטית, אני משוכנע שככל שנושאי המשרות הפוליטיות היו זמן רב יותר במערכת, הם הפכו לטובים יותר והצליחו להטביע חותם משמעותי. המציאות מוכיחה שלטובת המדינה יש לקצר את תקופת הצינון ולדרוש תקופת הכשרה.
הכותב שימש בעבר ככתב מדיני ופוליטי ברדיו קול חי וברדיו גלי ישראל. כיום הוא משמש כיועץ תקשורת ואסטרטגיה במשרד זליגר שומרון
עצה למערכת הפוליטית. כרמי יוגבצילום: באדיבות המצולם