ללא מוצא: כשגנץ ינאם בכיכר, פרץ יישאר מנוכר

מארגני העצרת לזכרו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל אסרו על יו"ר מפלגת העבודה, עמיר פרץ לנאום במוצאי השבת בכיכר. מארגני העצרת החליטו כי הפוליטיקאי היחיד שינאם יהיה לא אחר מיו"ר מפלגת כחול לבן, הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. זאת אומרת, שדווקא מי שעומד כיום בראש המפלגה שבעבר עמד רבין - לא יזכה לנאום בכיכר.

'גנץ הוא ממשיך דרכו האמתי של רבין'. זה המסר שמעבירים כעת מארגני העצרת. אולם, גורמים ממפלגת העובדה ומאנשיו הקרובים של עמיר פרץ אמרו לי השבוע - מדובר בגזענות נטו. 

כנראה שלמארגני העצרת קל יותר להזדהות היום עם מפלגת כחול לבן. מדובר במפלגה גדולה, שמורכבת ממגוון רב של נבחרי ציבור. קשת רחבה שמתחילה בצביקה האוזר ונעצרת ביעל גרמן. למארגני העצרת נוח יותר להזדהות עם תנועה גדולה יותר, פופולרית יותר ואופנתית יותר. נוסיף לזה את בני גנץ, הרמטכ"ל, הגבוה, האשכנזי, המושבניק וקיבלת את הגרסה המחודשת של רבין הארצישראלי, בוגר בית הספר החקלאי כדורי, מפקד גדוד בפלמ"ח ורמטכ"ל – כמובן.  

אפשר להבין את מארגני העצרת. פחות קל להזדהות עם מפלגת העבודה. מפלגה גוססת שהגיעה לשפל שלה בשתי מערכות הבחירות האחרונות כשקיבלה ששה מנדטים בלבד. מפלגה קטנה, מיושנת לא פופולרית וכלל לא אופנתית – למרות גילוח השפם. נוסיף לזה את העומד בראשה, ח"כ עמיר פרץ, לשעבר יו"ר ההסתדרות, לא גבוה במיוחד, מרוקאי, פריפריאלי וקיבלת את האדם האחרון שמתאים לעמוד על הבמה בכיכר רבין – לפחות כך חושבים מארגני העצרת.

פחות מתאים | ח"כ עמיר פרץצילום: פלאש 90, הדס פרוש

 
יש קווי דמיון כל כך רבים בין רבין לגנץ. זה נכון. אך האם אין קווי דמיון בין רבין לפרץ? קווי דמיון שלאו דווקא נראים בעין. אז נכון, פרץ לא גבוה, לא מושבניק ואין לו עיניים כחולות. אבל פרץ הרי היה איש של רבין. איש של שלום. פרץ הוא אולי האדם היחיד שעוד מדבר על שלום כשכולם מדברים על דת ומדינה. מדובר על פוליטיקאי ישר שהבטיח שלא יישב למשא ומתן עם יו"ר הליכוד ועמד בכך. "מעדיף של מצבתי יהיה חקוק 'אדם ישר' ולא 'שר האוצר'" אמר פרץ.
 
פרץ הוא מרוקאי שבא משדרות. הקוף הזה שעל גבו ילך אתו לעד, כל עוד השיח במדינת ישראל והתדמית האוטומטית שלנו כחברה לא ישתנה. רובנו חוטאים בכך. אין לי ספק שגם הוא וגם אבי גבאי נפגעו קשות מהמראה שלהם ומהמוצא שלהם.

אפשר להציץ לרגע במפלגה שבה חברה נכדתו של יצחק רבין ז"ל, נועה רוטמן. חמשת נבחריה של המחנה הדמוקרטי לכנסת ה-22  אינם פריפריאלים ואינם מזרחיים. ואלה שמות: ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, אילן גילאון, סתיו שפיר ויאיר גולן. למרות שמה של המפלגה הדמוקרטית, מדובר במפלגה שרוב נציגיה בכנסת באים מרקעים די דומים.  

אז אולי אין לו כבר שפם, אבל אין לו גם את הגובה ואת העיניים הכחולות. עמיר פרץ יכול לבקש, הוא יכול לצעוק הוא יכול לזעוק לנאום בעצרת לזכרו של רבין, אבל בסופו של דבר הוא לא יגיע לעולם לפופולריות ולערכה שקיבל רבין בזמנו וגנץ בזמננו. אולי כי הוא עומד בראש מפלגה שנמצאת בערוב ימיה – או אולי בגלל שהוא לא נולד לאמא הנכונה במקום הנכון.