בנות אולפנת רעות המקסימות, באיזה חן וכישרון הבעתן את הטרגדיה שקרתה למצוות הצניעות שמוצגת רק כמצווה מוחצנת.
קצת קשה להשיב במילים לסרטון כזה כנה ונוגע, אבל אז, כשקראתן להרים את העיניים בעוד כמה ס"מ ולפגוש את הלב, ידעתי שיש לי מה להגיד לכן.
אני רוצה להזמין אתכם להרים את המבט בעוד כמה ס"מ אל מעל לראש, אל הכתר המונח על ראשנו. נתחיל בלב, כי יש סודות עמוקים שנלחשים כשלב נפגש עם לב. בסיבים העדינים שנרקמים בין הלבבות, אפשר להעביר תחושות כנות ומילים עמוקות, שלולא הקשר הזה לא היו עוברות.
מעניין שדווקא בעולם שעסוק כל כך בנראות, הטענה שלא צריך לשים לב לחיצוניות נשמעת שוב ושוב. הניגוד הפרדוקסלי הזה בין העיסוק המופרז בהנכחה ובחיצוניות (הרי רבות מכן יסרבו ללבוש בגד לא עכשווי, והשאלה 'מה הלבוש שלי משדר' מעסיקה אותנו רבות. תיזכרו בקנייה האחרונה שקניתן...) לבין ההתמרמרות על תשומת לב של המחנכים לגבולות הצניעות, גורם אולי לחלק מהמחנכים לבטל את תוקף הכאב של טענתכן.
אבל אני מבינה שבעומק הלב יש רצון לפגוש את הצד הרוחני של עצמנו בגובה אחר - במעוף, בגודל, לא מאותו מקום קטנוני שהאופנה מכתיבה. והבירור הפנימי הזה הוא הזמנה להכיר את הנושא הזה לעומק. לפגוש שם קדושה וטהרה, אור ושמחה.
הרבה פעמים כשעוסקים בנושא הצניעות מתעסקים במה מותר ומה אסור, ושוכחים את האופק שהוא אמור לפתוח, את הגודל שהוא מסמן לנו שאליו אפשר להגיע. וזה הרבה יותר מכמה ס"מ שמודדים. בכיוון הזה של הצמיחה והרווח, השמים הם הגבול.
הבטחתי סודות, והתכוונתי לסודות שאני מבינה בהן, לא לסודות של שכר מצוות שאיני בקיאה בהן כלל. לכן כשאני מדברת על גודל, אני לא מתכוונת לשכרן של מצוות, אלא לכתר המורכב משני יסודות חשובים שקשורים בעיני לנושא הצניעות.
הראשון הוא הקדושה -"קדושים תהיו כי קדוש אני". המצווה היקרה הזו יכולה להיאמר בלשון ציווי, אך גם בלשון בקשה או ברכה. בכל אחת מהקריאות היא תיאמר בטון אחר ובמבט אחר בעיניים.
נכון שזו מצווה, אבל זו גם הזמנה לקשר. הקב"ה מזמין אותנו להידמות אליו, ככה הוא אוהב. על ההזמנה לחתונה עם בורא עולם כתוב הפסוק הזה. הקב"ה אוהב לשכון איפה שיש קדושה, וקדושה קשורה גם לגדרי צניעות, כמו שמסביר רש"י במקום.
והיסוד השני נלמד מבגדי הכוהן הגדול. אין פירוט בתורה לאורך ולגודל הכיסוי של בגדיו, אבל נאמר שמי שעומד לפי ריבונו של עולם צריך שבגדיו יהיו לכבוד ולתפארת. נכון, אנחנו לא כוהנים גדולים בבית המקדש, אבל כותב 'נתיבות שלום' לפרשת תצווה כי "שמונת בגדי הכהונה מקיפים את כל חלקי הגוף, והם היו מחדירים קדושה וטהרה יתירה באבריו של כל יהודי".
הגוף שלנו הוא קדוש, הוא מביא איתו שפע של ברכה, שמחה וחיים לעולם. אבל כל אחד מהתפקידים האלה יכול להשתבש אם הוא לא יהיה במידתו ובדיוקו. התורה בנתה מודל לכהן הגדול איך הביגוד שלו יכול לשמר את פנימיותו, איך הגוף יכול להיות כלי לקדושה.
העקרונות האלה הם היסודות שבנו את ההתפרטות של מצוות הצניעות, והסייגים והסעיפים הם כמו נימים המוליכים בתוכם רוח פנימית של קדושה, כבוד ותפארת.
וכמובן, כל אחד מהדברים האלה מצריך לימוד והעמקה רבה.
"הבו גודל" - גודל שמגיע עד לפרטים הקטנים.
עידית שילה, ראש בית המדרש במדרשת שיל"ת