הבחירות הקרובות לכנסת ישראל מציבות בפני כל אחד מאיתנו את היכולת והמצווה, לקחת חלק בחזרת השכינה לציון. ראשית, עצם מעשה הבחירה, יש בו שיתוף פעולה עם המפעל הציוני של אלוקי ישראל אשר שב שבות עמו. הנה אנו בארצנו, במדינתנו, בוחרים כיצד יראו האנשים אשר יובילו את מחנה ישראל השב לאלוקיו. שנית, תוכן הבחירה משפיע על העתיד המשותף שלנו. אם יהיה רוב כזה או אחר - זו אינה שאלה רוחנית אמורפית אלא פרקטית יישומית, אשר לה השלכות מידיות על זהותה של המדינה וגבולות ארצה.
זו הסיבה שחברנו יחד, מספר ארגונים תורניים, לפרסום גילוי דעת רחב של רבנים רבים לקראת 'שבת הסברה ארצית', ביחס לבחירות במדינה והקשר לזהותה היהודית.
אנו נמצאים במערכה גדולה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, והבחירות אינן עוסקות רק בחיי הפרט כי אם גם ובעיקר, בחיינו הלאומיים והגדרתם.
לקראת פרסום זה, ברצוני לדייק דיוק משמעותי בשורות הבאות. לעניות דעתי עלינו להבחין היטב בין שתי שאלות- במה לבחור, ובמי לבחור.
במשך מאות שנים, מאז נוטל כיסא מלכות מבית דוד, עם ישראל בחר נציגים בקהילותיו על מנת שינהלו את חייו הציבוריים. כך חיו אבותינו, בספרד ובאשכנז. אנו מוצאים, שלא הרבנים הכריעו בשאלה מי יהיו נציגי הציבור, אלא הציבור עצמו בחר בהם, כל אחד כפי הבנתו את היכולת והכישרונות של הנציגים השונים העומדים לבחירה. עובדה זו אינה רק מנהג ישראל, אלא היא עובדה העולה שוב ושוב גם בספרות השו"ת, ובכתבי הראשונים והאחרונים- הציבור רשאי לבחור את נציגיו בעצמו, על מנת שינהל את חייו..
אמנם, הרבנים הביעו (ומביעים כעת) שתי אמירות עקרוניות קריטיות- האחת, מהם גבולות הגזרה האפשריים לבחירה, ומה נחשב מעבר לגבול. והשניה, מהם הערכים שאותם יש לקדם בבחירה.
ובמילים פשטות- הרב לא מחייב במי לבחור, אלא במה לבחור. דהיינו, השאלה מי יבצע את המשימות נתונה ביד כל בוחר ובוחר. אך הגבולות, והגדרת הערכים והמשימות, זוהי ההדרכה וההוראה הרבנית.
לפיכך, לעניות דעתי, פסיקות רבניות המורות באיזה אדם לבחור, אינן מוסיפות תיקון. וזאת מתרי טעמי:
א. לא נהגו כך ישראל בכל מושבותיהם ביחס לנבחרי ציבור, כאמור לעיל. לאדם מותר לבחור כפי הערכתו, למי יש יכולת לפעול הכי טוב במציאות. כך נהגו אבותינו הקדושים.
ב. התקדמות עם ישראל בירא"ש צריכה להיות מתוך בחירה, ולא מתוך כפיה. ולכן הוראה מחייבת על נציג אחד בדוקא, תשמוט את היכולת להתקדמות בחירת של העם על ידי נציגיו. יש לאפשר התקדמות דינאמית, בבחינת 'ובחרת בחיים', מתוך הוראה רבנית המתמקדת בערכים ובגבולות, ולא בפרסונות.
יש ערך חשוב, וחובה, בכך שהעולם הרבני מורה מהם גבולות הגזרה האפשריים בבחירה, וגם מהם הנושאים שסביבם צריך האדם לבחור את הנציג אשר יבצעם על הצד הטוב ביותר. לסיכום - עמדת הרב אינה הוראה פרסונלית או מפלגתית, אלא הוראה ערכית ומהותית.
מהם גבולות הגזרה בבחירה בשבוע הקרוב, שאותם אין לעבור?
מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל הגדיר זאת בעבר במכתבו - הרי אלו גבולות ההלכה. דהיינו, בחירת נציגים יראי שמים, אשר מצהירים שלא יעברו על ההלכה המקובלת.
ומהם הערכים אשר צריכים לעמוד בפני הבוחר, כפרמטר במי לבחור?
לענ"ד ניתן להצביע על שלושה ערכים אשר דרכם יש לבחון את מי לבחור - זהותה היהודית של המדינה (הרה"ר, הכותל, השבת, המשפחה, חיזוק לימוד התורה והישיבות, ועוד), שלימות ארץ ישראל (שמירה על הקיים, ובניה גדולה נוספת), ונקיון מוסרי (שוחד, אמירת אמת קוהרנטית, גאווה, הלבנת פנים, לשון הרע ועוד).
בעומדנו בפני הקלפי, כל אחד יבחר כפי מחשבתו, מיהו הנציג שיקדם בצורה הטובה ביותר את ערכים אלו. מיהו אותו נציג המקיים ערכים אלו? מיהי אותה מפלגה? אתה קורא יקר תבחר כפי הערכתך, למי יש את הנסיון, הכשרון והיכולת לקדם זאת. אתה הבוחר, לך יש סיעתא דשמיא. התפלל על כך וקח חלק במצוות הבחירות.
אך רגע לפני הבחירה הפרקטית השמורה רק לך, זכור מהם הגבולות ההלכתיים שאותם אסור לעבור, ומהם הערכים שדרכם יש להביט בבחירת הנציג בקלפי. הבה נעסוק כציבור בשאלת ה 'מה', בשבת ההסברה הקרובה. הבה נבסס את זהותה היהודית של מדינתנו כיסוד לבחירתנו ב 'מי' שיכול להביאה למעשה.
יהי רצון שנזכה לנציגים ראויים, יראי שמים, אשר יקדמו את עניינה של שלימות ארצנו, זהותה היהודית של המדינה, וישמרו על לשונם ממרמה ומהלבנת פני חבריהם ברבים.
הכותב הוא יו"ר רבני 'דרך אמונה'