בבורסת השמות עולים שמות שמזכירים לי את המפד"ל של פעם. וזו לא מחמאה הפעם. המפד"ל של פעם לא יכולה להתמודד בבחירות מול מפלגות כרזמטיות, שיודעות להתנהל ברשתות החברתיות ובאינטרנט, שיודעות להפשיל שרוולים בטוויטר ובתוכנית רדיו וטלווזיה נשכניות. המפד"ל של פעם לא תצליח לעבור את אחוז החסימה.
ושלא תחשבו לא נכון, בבורסת השמות עולים שמות ערכיים, של אנשי עשיה, אנשי חינוך, אנשים שחלקם מגדל את הדור הבא בבתי ספר, בישיבות ואף בצבא. אבל אף אחד מהם לא נמצא בפרונט מול הציבור הרחב. אף אחד מהם לא באמת נמצא בזירה שבה מתנהלת מערכת הבחירות הפעם.
אומרים שציבור שלם שהיה מצביע מפד"ל, ימשיך להצביע לבית היהודי בכל מתכונת שהיא. אבל מה עם ציבור צעיר וחדש שבנט ואיילת שקד הצליחו למשוך אחריהם, האם אתם מוכנים לוותר עליהם ובלבד שמי שיעמוד בראש יהיה דמות חינוכית? הרי חלק מהמשיכה של הזוג נפתלי ואיילת היה הכריזמה והעשיה הציונית ולאו דווקא החינוכית. אולי ראוי שהבוחרים ומציעי השמות יתחילו לחשוב גם על דמויות כאלה?
אני לא אזכיר כאן שמות ששמעתי שעלו, אני רק אגיד שאף אחד מהם הוא לא דמות שאני רואה מצליח לחדור את שורות הדור ה X וה Y. אף אחד מהם לא יוכל להתחרות בסרטון הבא של בנט שבו הוא יקרא לליברלים הדתים ו/או לצעירי הציונות הדתית "בואו אחרי".
רבנים ואנשי חינוך הם אנשים ראויים לתפקידם הציבורי. מפלגה שכרגע מתנדנדת על אחוז החסימה, צריכה בראשה מישהו שיכול להנהיג ולהוביל את אותם אלו ששוקלים ללכת למקומות אחרים. דור שחשוב לו איכות החיים גם במרכז הארץ, שחשוב לו החינוך של הילדים אבל גם הכלכלה, איך יוכלו לקנות דירה, ואיך להתפרנס יותר טוב. דור שרוצה גם וגם – גם ארץ ישראל ותורת ישראל וגם רווחה, תחבורה ויחסינו עם אומות העולם. דור שחושב שרבנים תפקידים לייעץ, לפסוק הלכה, להורות כיוון ודרך אבל לאו דווקא להיות הפוליטקאים שלהם בכנסת. דור שרוצה לראות את המחנכים הטובים שלו בבתי הספר, בישיבות ובאולפנות ולא לראות אותם נלחמים בפנאלים בטלוויזיה על הדעות שלהם.
אז מה אנחנו בעצם מחפשים? לא את נפתלי בנט 2 וגם לא את איילת שקד. אנחנו כן רוצים שבורסת השמות תעשה חיפוש נוסף, אחרי שמות של אנשי עשיה בתחומי ההייטק, הציונות, אנשים עם כריזמה שיכולים להוביל את כלל הציבור. תגידו שאני אופמטימית ואין איש כזה... ואני אומרת, גם את נפתלי בנט ואיילת שקד לא הכרנו קודם...