סגור

אנחנו צריכים לברך את הרמטכ"ל על החלטתו

האם הרבנות מבקשת לאכוף סמכות בתחום בו אין לה אחריות? והאם אנחנו צריכים לתת לזה יד? עדי שרצר חושב שהרמטכ"ל צודק בהחלטתו

עדי שרצר
ג בשבט התשעו
,
13 בינואר, 2016 11:10
דובר צהל

דובר צהלצילום: דובר צהל

זה כבר כמעט שבועיים שהעיתונות הדתית סוערת בשל החלטת הרמטכ"ל באשר לענף "תודעה יהודית". אולם בתוך הרעש הגדול של איומים, קריאות געוואלד וטענות על תכתיבים (שלא היו ולא נבראו) מגורמים זרים, נדמה שהאמת הבסיסית נוטה להישכח - החלטת הרמטכ"ל היא החלטה מתבקשת, והראשונים שצריכים לברך עליה הם אנשי הציונות הדתית.

נתחיל בהיבטים הטכניים. בסיס-הפעולה של כל גוף צבאי הוא באחריות ובסמכות, אלו מוגדרים מראש על-ידי גופי המטה הכללי במסגרת פקודות הארגון (פק"אות) והוראות הפיקוד העליון (הפ"ע). הכלל הוא פשוט: הגוף לו נתונה האחריות, הוא הגוף אשר אחראי על אכיפת הסמכות. באופן הדרגתי ומוזר למדי, תוך שימוש בטכניקה פסולה של "קביעת עובדות בשטח", נוצרה בתחום החינוך בצה"ל כפילות בין הגוף שהוקם עוד ב-1949 על-מנת לעסוק בנושא, לבין הרבנות שהחלה לפני כעשור לחדור ברגל גסה לתחומים לא לה.

הסיטואציה שנוצרה היא שהרבנות מבקשת לאכוף סמכות בתחום בו אין לה אחריות. כך נוצרו שתי סמכויות בצבא; וכמו שצה"ל לא יכול להתקיים עם שני חילות אוויר או עם שתי מערכות של משטרה צבאית, הוא לא יכול להסתדר עם שני חילות חינוך. אני כבר לא מדבר על בזבוז הכספים שבכפילות, אני מדבר על כללי מנהל תקין - מבקר המדינה שהעמיק בנושא כבר מצא בעיות רבות בהתקשרויות כפולות על-פי קריטריונים שונים, בדרישות כפולות מהיחידות שצריכות לייצר "תכנית חינוך" לצד "תכנית תודעה יהודית", בשוני בתפיסות ההפעלה ועוד. אגב מי שלמדו את הפטנט היטב הם קציני החינוך והרבנים ביחידות, שלא פעם מציגים בעת ביקורות את אותן הפעילויות גם במסגרת תכנית החינוך וגם במסגרת התודעה היהודית.

כך או כך, מאחר והאנומליה של מערכות כפולות התקיימה לא מעט שנים ובין שני הגופים ישנם הבדלים מהותיים, נוצרו גם היבטים תוכניים שהצריכו שינוי דחוף. אותם הבדלים נוגעים בראש ובראשונה באחד ממושגי היסוד בחינוך הצבאי: "אתיקה של הסברה". עקרון הבסיס של חיל החינוך הוא נאמנות לקו הממלכתי - מתוך הנחה שהצבא מהווה אחד מהמרחבים המשותפים של החברה הישראלית, מתוך הבנה שמדובר בחברה מורכבת ומרובדת ותוך זכירה שהחינוך הצבאי מתבצע בכפייה (חייל לא יכול לבחור אם להשתתף בפעילות חינוך או לא), נוצרה לאורך השנים מערכת כללים מורכבת של מותר ואסור. האיסור המרכזי בהקשר זה הוא הטפה מכל סוג, בלשונו של מסמך "יעוד ויחוד", שהתקבל על-ידי הרמטכ"ל דאז ושר הביטחון דהיום: "צה"ל אינו קובע זהות ישראלית-יהודית מהי... מקומן של שאלות אלה הוא 'המגרש החברתי' ושם הן צריכות להידון ולהתברר".

בניגוד להשמצות הלא בדוקות שהושמעו גם באתר זה, אין פירוש הדבר אנמיות וודאי שאין פירוש הדבר פוסט-ציונות, פירושו הוא ניסיון לעיסוק מעמיק בתכנים הנמצאים במרכזה של הזהות תוך הקפדה על איזון. אלפי חיילי צה"ל המבקרים בכל שנה בירושלים כחלק מהתכנית הלאומית שמוביל בנושא חיל החינוך, מאות בוגרי קורס "נתיב", אלפי ימי ידיעת-הארץ, ביקורים באתרי מורשת והרצאות של לוחמי עבר, אינם עניין שניתן לבטל בהינף יד.

נכון, פירוש הדבר הוא הימנעות מהטפה דתית, הצגת פניה המגוונות של היהדות ואמירה ברורה כלפי כלל החיילים: כל אחד יהיה יהודי בדרכו; ובפרט שיכיר באוצר הזהות העצום הנמצא בידיו. נכון, פירוש הדבר שבפני החיילים יופיעו מרצים ומדריכים מגוונים - גברים ונשים, דתיים ושאינם דתיים, כאלו שגדלו בישיבות ההסדר וכאלו שגדלו ב-"שומר הצעיר"; ובפרט שיביאו לידי ביטוי בחייהם את הרצון להפוך את מדינת ישראל למקום טוב יותר וימנעו מהבעת עמדתם הפוליטית.

מיותר לציין שהרבנות הראשית, מעצם הגדרתה כ-"רבנות" לא יכולה לפעול באופן כזה. לצד תפקידיה החשובים מאין כמוהם בתחום הקבורה, הכשרות והשבת, היא אמורה להציע תמיכה ומסגרת זהות (בלשון המקצועית: "סעד רוחני") למי שמעוניין בכך. הבעיה מתחילה כאשר הרבנות נכנסת לתחום החינוך המהווה חלק מההכשרה ומהשירות של כל חייל וחיילת ולמעשה כופה עליו תפיסת זהות מסוימת.

דווקא אנחנו, בני הציונות הדתית, הם הראשונים שצריכים להיאבק כנגד תופעה כזו, כמו כנגד כל סממן של הטפה, פוליטיזציה או חריגה מהממלכתיות. כראשונים להיכנס מתחת לאלונקה וכמי שסבלו בעבר מלא-מעט כפייה חילונית בתוך הצבא, עלינו להכיר באחריות הממלכתית הרובצת על כתפי העוסקים בחינוך בצבא ולזכור כי צה"ל יש רק אחד ואל לנו לצבוע אותו בצבע דתי, פוליטי או חברתי מסוים. ואם רוצים לקחת חלק במשימת החינוך בצבא? הצטרפו לעשרות קצינות וקציני החינוך הדתיים, שירות משמעותי מובטח.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ההפגנות מול בית ראש הממשלה. רק אחד מחמישה נותן אמון ברשויות  צילום: Yonatan Sindel/Flash90

מחקר פיקוד העורף: רק 20% מביעים אמון בטיפול הרשויות בקורונה

קרא עוד