בימים אלה של נחמת חודש אב, ובהתקרב מועד שלם של כנסת ישראל המתחדשת כלבנה במילואה, נפגשים אנו עם ט"ו באב (תענית לי). זהו אכן הטוב של אב, שהותרו שבטים לבא זה בזה וחוסלו המחסומים שמנעו מישראל לעלות לרגל לירושלים שעושה את כל ישראל חברים.
ולא בכדי אמר הלוחם -החולם הגדול, בעניות גבורת קודשו: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" (תהילים קלג). אין זה עיניין של נוחות, אין כאן תנאים חיצונים גרידא, אלא טוב אמיתי, שהוא המבטא את רצונו של מי שאמר והיה העולם, הוא צור ישראל וגואלו (ירושלמי ברכות י).
נכון שחותמו של הקב"ה אמת (סנהדרין ס"ב) ואי אפשר לוותר על קוצו של יוד באידיאולוגיה, אבל אם "תשועה ברוב יועץ" (משלי ל), ואם יבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם אז אולי שני הכתובים המכחישים זה את זה , אינו סוף פסוק.
אדרבא, לעת הזאת גם מול אויבים מחוץ לישראל וגם מול סערות ורפיונים ובלבולים ומחאות ואהלים למיניהם בתוך ישראל- "חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי אלוקינו". זהו החלק הראשון בפסוק הנ"ל הממשיך אל תוככי "הטוב בעיניו" כי בין הדברים שצריכים חיזוק, חידוש כוחות וטהרתם, זוהי המלחמה אשר אף היא נקראת " דרך ארץ".
והנה קמה וגם ניצבה אלומת הציונות הדתית אשר גווניה וזרמיה אינם בגדר סוד אבל מחויבת היא תנועת רבת הענפים, לאחריות כלפי האומה והמדינה. שלא לטשטש ולא להסתפח ולא להסתיר את יחודה בענוה אמיתית. וכי רשאים אנו להחליש כוחה של הכנסת והממשלה ע"י העדרנו ממנה בגלל חולשת כוחנו הפוליטי? וכי לא זקוקה החברה הישראלית לאמירה ציונית-מוסרית-חברתית ללא קריעה מלאכותית בין דגל לדגל?
יודע אני את חולשתי. מסתכל יותר מידי בחלון ופחות בראי. יודע אני בגאוותי לדרוש מאחרים, אבל בחדרי חדרים בתוך תוכי, עם כל מיני חשבונות והתחשבנויות, בעצם מונע את תהליך החיבור. אחיי ורעיי- אל תלמדו ממני, אל תרפנה הידים מהתעוררות טבעית-עממית. אשר בעוצמת טהרתה תסייע בידי אישי ציבור לסוגיהם ולגווניהם לא לחשוב עד שיצא הטוב לאור, בחיבור הבית הלאומי והאיחוד היהודי ומתוך כך חבור כוחות המתעוררות מכל גווני הקשת הציונית- אמונית, לומר כלפי אלוקים ואדם: "הנני" (בראשית ל"ד,ורש"י שם), הן לשון ענווה והן לשון זריזות, וכל מי שיש לו או לה מידה של איכפתיות מאופי חייה של רשות הרבים הישראלית, ומאומר חייה של מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו, אין אנו יכולים לעמוד מנגד, אלא לפעול בשדה הצבורי, כדי שהרצון הטוב לחבר האמת והשלום,היחוד והיחד, אכן יהיה לאות ולמופת בחבלי משיח, ותוצב האמת הנהדרת והנאמרת במקום העדרים (ישעיהו נ"ט/סנהדרין צ"ז) ויפה שעה אחת קודם.