נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין יצא הבוקר (שלישי) נגד חלקים מחוק הלאום ובצעד חריג שיגר מכתב בנושא לראש הממשלה, יו"ר הכנסת וחברי הועדה המשותפת שאמורה להכין את החוק לקריאה שניה ושלישית.
הנשיא התייחס במכתבו לסעיף שמאפשר ליישובים קהילתיים לא לקבל אזרחים שאינם יהודים, סעיף עליו הביע היועמ"ש אביחי מנדלבליט את התנגדותו.
"בהמשך לשיחתי עם ראש הממשלה, אני פונה גם אליכם בצעד חריג, על מנת להסב את תשומת ליבכם לנוסח סעיף 7(ב) להצעת החוק, הקובע כי: 'המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת'...אניחושש כי האופן הרחב שבו נוסח סעיף זה, ללא איזונים, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל, ואף יכול לשמש כנשק בידי אויבינו".
מנדלבליט, ליברמן וריבליןצילום: פלאש 90. יונתן זינדל
חוק הלאום הוא אחד החוקים שראש הממשלה בנימין נתניהו סימן כ"חשובים ביותר" ובשבועות האחרונים הוא פועל על מנת להשלים את חקיקתו לפני תום מושב הקיץ בעוד פחות משבועיים. החוק מורכב בעיקרו מסעיפים הצהרתיים ואילו החלק המעשי היחידי נוגע לאופי היישובים הקהילתיים וקבלת תושבים חדשים.
בהמשך פנייתו ביקש ריבלין לדון מחדש בסעיף זה, "האם בשם החזון הציוני אנו מוכנים לתת יד להפליה והדרה של איש או אישה על רקע מוצאם?". לדבריו, הנוסח המוצע "מאפשר למעשה לכל קהילה, בצורה הרחבה ביותר וללא שום הגבלה או איזון, להקים יישוב ללא מזרחיים, ללא חרדים, יישוב ללא דרוזים, ללא להט"ב. האם זו משמעותו של החזון הציוני? בטוחני כי לא זאת הייתה כוונת מציעי החוק, וכי אין זאת כוונתכם, חברי הוועדה, חברי הכנסת".
לסיום כתב הנשיא כי "לאור האמור לעיל אני שב ומבקש מכם לבחון מחדש ולעומקן את השלכותיו ומשמעויותיו של הנוסח המוצע בסעיף האמור. בטוחני כי כנסת ישראל תפעל באחריות המתבקשת ביחס לחוק יסוד זה, המבקש להוסיף פרק בחוקתה המתהווה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית".