שמה של הנערה-הסופרת היה לונא למשפחת עמרון - משפחה נכבדת ועשירה. המגילה שופכת אור על המקום המכובד שתפסו נשים דתיות בתקופה זו בחיי הקהילות היהודיות באיטליה. מידע זה נחשף במסגרת שיר קצר (“קולופון”) שנמצא בשולי ברכות המגילה. “בעזרת אל נורא עלילה, נשלמה כתיבת ברכות אלו עם המגילה, בעשור לחדש אדר הראשון שנת תקכ"ז לפ"ק, הכל בכתב כיד ה' אשר השכיל אל הנערה צנועה / ונעימה, מרת לונא תמה, בת הגביר הנכבד, כ' יאודה עמרון יצ"ו והיא / בשנת ארבע עשרה למולדתה ולחייה, תנו לה מפרי ידיה / ויהללוה בשערים מעשיה, ונזכה לראות נסים ונפלאות במהרה בימינו ובימיה“.
צילום: קדם
על מקומה של המשפחה בחברה היהודית האיטלקית של המאה ה-18, ניתן ללמוד גם מהסמל המשפחתי שמופיע בראש המגילה: שני מגנים הראלדיים עם אריה וסהר. לצד זאת, ב'קדם' אף הצליחו לאתר מידע נוסף אודות לונא. מסתבר כי תשע שנים אחר כך בשנת 1776 בעיר ליוורנו היא נישאה ליעקב דוד בן מרדכי מסיניי (Angelo Di Segni) - אף הוא בן למשפחה יהודית איטלקית מוכרת - כך עולה מתיעוד כתובתה שנשמר עד היום.
צילום: קדם
עובדת כתיבתה של המגילה בידי אישה הופכת למעניינת אף יותר על רקע העובדה כי כשרותה מבחינה ההלכתית מוטלת במחלוקת. במסכת גיטין (מה, ב) נקבע כי ספר תורה, תפילין ומזוזות שנכתבו בידי אישה - פסולים. באשר למגילת אסתר - נחלקו הדעות. יש הסוברים כי יש הקבלה בין דיני כתיבת ספר תורה לדיני כתיבת המגילה ולכן אסור לנשים לכתוב מגילות - כך, למשל, רבינו תם, נכדו של רש"י, פוסל מגילה שנכתבה בידי אישה. לעומת זאת, הרמב"ם מכשיר מכיוון שאישה חייבת בקריאת המגילה.
צילום: קדם
מבין כתבי היד הספורים המתועדים שהועתקו בידי נשים ידועות רק שתי מגילות אסתר נוספות, שתיהן איטלקיות: מגילה שכתבה חנה בת דוד יוסף פיפירנו (1840), ומגילה נוספת מעשה ידי אסטלינה בת הקצין מנחם מוונציה (1564). מחוץ לגבולות איטליה ידועים גם על מקרים של נשים שכתבו מגילות אסתר. למשל, ידוע על בתו של רבי דוד אופנהיים (1664-1736), רבה של פראג, שכתבה מגילת אסתר בעצמה ואביה הכשיר אותה לקריאה.
מרון ארן, מבעלי בית המכירות הפומביות ’קדם‘ בירושלים שם תעמוד המגילה למכירה, מציין כי “מה שיפה בפריטים עתיקים מסוג זה הוא שהם מלמדים אותנו רבות על ההיסטוריה וגם על ההלכה. אמנם חלפו למעלה ממאתיים וחמישים שנה מעת כתיבת המגילה הזו אבל למסר שהיא טומנת בחובה יש רלוונטיות גם בעידן שלנו”.
צילום: קדם