הנושאים המודחקים ביותר בציבור הדתי לאומי הגיעו לקדמת הבמה, כחלק מערב ההשקה לספרה החדש של מיכל פרינס עלו מספר אומנים ובצעו קטעי שירה בדיבור על מיניות דתית. הקטעים עסקו בחששות מהלילה הראשון אחרי החתונה, הסטיגמות על חיי האישות והמקום של גברים במרחב המיני וכן במיניות בגיל מאוחר אצל גרושים וגרושות דתיים.
צילום: מאיר אליפור
הקטעים בוצעו כחלק מההשקה של ספרה החדש של ד"ר מיכל פרינס, מנהלת מרכז יהל לחיי אישות ולקידום מיניות בריאה, "פשוט לרצות". הספר, שבאותיות הקטנות מצוין כהדרכה לחיי אישות, מציע מודל חדש להבנת המפגש המיני בין גברים ונשים, ומסביר בשפה תאורטית ומעשית על הסיפור והקונפליקט האינטימי בין שני בני הזוג.
בין האורחים והאורחות שהגיעו נכחו גם חברת הכנסת לשעבר מטעם כחול לבן תהילה פרידמן, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, העיתונאית חן סרור ארצי, עינת ברזילי, שרון מייבסקי, יערה ישורון, הרב אילעאי עופרן, ניסימי נעים נאור.
צילום: מאיר אליפור
תהילה פרידמן דיברה על החידוש של הספר ועל היכולת להציב את הרצון במקום החובה. "רובינו גדלנו להורים שדיברו בשפת החובה. הצריך. החשוב. אבל מה רוצה? מה בא לי? מה מתחשק? זו לא הייתה השפה. אבל בני הדור שלי, ובמיוחד הנשים גדלו עם מעט מאד לגיטימציה לרצון ולאני. את הרצון הזה. את היכולת לומר אני רוצה. רוצה להיות. רוצה לעשות. רוצה. לא כי דין התנועה ולא כי השליחות. כי אני רוצה. את הרצון הזה מנסה מיכל ומנסות עמיתותיה לגאול. הן עושות זאת דרך מרחב המיניות, אבל המשמעות כמובן רחבה בהרבה".
"בעשור האחרון התחוללה מהפיכה של ממש סביב נושא המיניות בציבור הדתי. אחרי עשור של עשיה במרחב הדתי המיניות הפכה מנושא מושתק, אפוף אילמות ומבוכה, לשיח תוסס שנותן, באופן ישיר מדויק וצנוע, לגוף מקום. ד"ר פרינס מניחה בספר תפיסה מעשית שלמה שגואלת נשים ואנשים מהמון אשמה ומורכבות ונותנת להם כלים, לא טכניים ולא צהובים, לעולם של מיניות מיטיבה ושמחה. לא פרוצה ולא פוריטנית, לא נאלמת אך גם לא מפולשת. אינטימיות נוכחת, מחייה, וגם צנועה".
עינת ברזילי, דוברת קולך, אמרה כי: "מיכל מסמנת תנועה משמעותית בציבור הדתי ממקום של משימות לאומיות ודיבור ב"כלל האומה" למקום הכי הכי פרטי ואנטימי - כי שמה האלוקים. מיכל פתחה את השיח הלגיטימי על תשוקה וגוף וחיבור והרצון והזכות לקבל אותם. להתייחס ולהקשיב להם".