שטרן התארח בכיפה: "לבני אינה קיצונית, התנועה היא מפלגת מרכז"

אלעזר שטרן, מספר 4 ברשימת ”התנועה“ לכנסת, התארח היום (א‘) בפורום אקטואליה בכיפה והתייחס לעמדותיו הפוליטיות ולמהלך שהביא אותו להכנס אל החיים הפוליטיים ולחבור למפלגתה בראשות ציפי לבני.

שטרן נשאל מדוע בחר לחבור דווקא ללבני ומה בנוגע למשא ומתן שניהל, על פי דיווחים שונים, עם מספר מפלגות בטרם החליט באופן סופי. ”מעולם לא הייתי אצל יאיר לפיד, מעולם לא ניהלתי משא ומתן עם הבית היהודי“, הכחיש שטרן, שציין כי ”אצל הרב אמסלם הוצע לי המקום השני, אני ביקשתי להיות מקום רביעי או חמישי. הנושא לא צלח מסיבות שמשום כבודו של הרב איני רוצה לפרטן. בכל מקרה לא חיפשתי בשום מקום, מקום בטוח ותמיד נשארתי נאמן לעקרונותיי ולתפיסת עולמי“.

("איננה קיצונית", שטרן ולבני. צילום: יחצ)

מספר 4 ברשימת ”התנועה“ התבקש להבהיר כיצד הוא מסתדר עם עמדותיה הפוליטיות של לבני ועמרם מצנע, חברי מפלגתו, והסביר כי ”מפלגת התנועה היא מפלגת מרכז. ציפי לבני אינה קיצונית. עמרם מצנע הוא אדם נהדר בכל קנה מידה שאני מכיר. אני מאמין שבציונות הדתית יש אנשים עתירי זכויות כמוהו. אני בטוח שאין עתירי זכויות יותר ממנו וכדאי שכולנו נחשוב שטובת מדינת ישראל אינה מכריחה אותנו שנבחר מקומות רק לפי מי שיש לו כיפה וציצית. ביני לבין עמרם מצנע, גם אם יש מספר מחלוקות, יש הרבה יותר מן המשותף והערכה עמוקה הרבה יותר מאשר לחלק מהאנשים שנמצאים במפלגות הדתיות לסוגיהן“.

בהתייחס לפועלה של לבני בעבר, ציין שטרן כי ”איני רוצה לנתח מדוע לא הצליחה. בכל מקרה אני נותן לה הרבה כבוד על דבקותה בעקרונותיה ובטוח שגם אם נעשו טעויות כאלה שאף אחד מאיתנו אינו חף מעשותן, הופקו הלקחים“.

במסגרת האירוח נשאל שטרן גם לגבי מינויים של רבנים ודיינים ציונים דתיים לרבנות הראשית בישראל והבהיר כי הנושא קרוב לליבו. ”אני חושב שחשוב שיהיו רבנים ודיינים שהם מבית טיפוחיה של מוסדות החינוך של הציונות הדתית וששירתו את מדינתם בצה"ל. אסייע ממקומי ככל שאוכל לבחירתם של כאלה. רבני צוהר הם דוגמא מצוינת לכך. אני מקווה שאוכל לגייס לשם כך את כל חברי מפלגתי וזאת עוד אחת מהסיבות שבעקבותן אני נמצא במקום שבו אני נמצא ולא במקום אחר“, הבטיח שטרן.

בתוך כך התייחס גם לסוגיית ההפרדה המגדרית בציונות הדתית וטען כי לדעתו האישית ”אין מקום להפרדה בין בנות לבנים במוסדות החינוך הדתי, בגנים ובכיתות הנמוכות. יש לה מקום החל מגיל העשרה ובהתאם לבחירתם של התלמידים והוריהם“. שטרן גילה כי הוא ”מבין את הצורך בהפרדה. אני ער למתירנות הגואה בעולם שמסביבנו שעל פניו כאילו מחייב הגבהת החומות, אני בעד להתמודד עם אתגרים אלה ואיני חושב שהדרך הנכונה לעשות זאת היא הפרדה בין בנים לבנות החל מגני ילדים או בכיתות א', או אי הזמנתם של אבות למסיבת הסידור בכיתה ב' שמא ישמעו ’קול באישה ערווה‘“.