לקראת הבחירות המקדימות במפלגות רבות, נשאלתי האם מתפקד שלא מתכונן להצביע למפלגתו בבחירות הכלליות, רשאי להשתתף בה בבחירות המקדימות?
תשובה:
כידוע יש שני סוגים של בחירות מקדימות - יש בחירות הפתוחות לכל מאן דבעי ויש הפתוחות רק לחברי המפלגה למתפקדים. במקרה להלן נדון בבחירות שנועדו למתפקדים בלבד.
מטרת הבחירות המקדימות היא לתת לכל חברי המפלגה אפשרות לבחור את האנשים שייצגו אותם בכנסת ובממשלה. חברי הכנסת הם שליחים של הבוחרים שלהם, אדם המצביע למפלגה מסוימת מקבל את הזכות להשתתף בבחירות באותה מפלגה. מובן מאיליו שמי שלא מצביע למפלגה זו אין לו שום זכות לקבוע את המועמדים שלה שהרי אלה לא שליחם שלו ומנין לו הזכות למנות את השליח של חברו.
מאחר שהבחירות הו חשאיות אין שום אפשרות לאכוף זאת וממילא שאין חוק או תקנה שמונעת זאת, אולם העובדה שאין אפשרות טכנית למנוע את זה אינה מפחיתה מחומרת המעשה.
מבחינה הלכתית יש בזה איסור כפול של השגת גבול - נטילת זכות השייכת לאדם אחר.
יש בזה השגת גבול כלפי הבוחרים של המפלגה, שהרי הזכות למנות נציגים שייכת לבוחרים בהם לכנסת. אומנם ההלכה עוסקת בדרך כלל בהשגת גבול בזכות ממונית כגון שוחט שבא לשחוט במקום שיש כבר שוחט אולם מצאנו השגת גבול גם בדברים לא ממוניים וכפי שמובא בספר החסידים תקפ"ו לגבי אדם המייחס לעצמו ספר שכתב מישהו אחר.
נוסף על כך יש בזה השגת גבול כלפי אותם מועמדים שהיו יכולים להיבחר ובגלל התערבות אנשים שהבחירות לא נועדו להם הפסידו את מקומם. בדומה לכך נפסק בפתחי חושן שמוסד העושה הגרלה אינו רשאי להכניס כרטיסים שלא נמכרו מאחר שהוא ממעט את הסיכוי של הקונים.
לענ"ד המצביע והמפתה אותו להצביע גם מבטל מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך. כל אדם הגון אם היה מועמד היה מצטער על כך שאנשים שאינם בוחרים של המפלגה {בלשון העם מתפקדי ארגזים } משתתפים בהצבעה ומטים את התוצאות. ועל זה נאמר - דעליך שנאוי לא תעביד לחברך.
נשתדל כולנו להיות דוגמא ומופת להתנהלות בדרך ישרה והגונה ותשרה ברכה במעשי ידינו.
הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר קרית גת ומרבני דרך אמונה