מפלגת עוצמה לישראל בראשות אריה אלדד ומיכאל בן ארי מכירה במערך הכשרות בישראל כמרכיב מרכזי, מהותי ויסודי הנותן בסיס איתן לסדרי כשרות נאמנים לציבור הרחב.
מפלגת עוצמה לישראל רואה ומבינה את הצורך להרחבת המענה לדרישות כשרות מהודרות לצורכי קהילות וציבור צרכנים גדול החפץ, דורש ושואף לכך.
מפלגת עוצמה לישראל תשאף למציאת פתרונות לכללי כשרות ברורים ומוגדרים ובהם סימון מספרי כשרות מוסכמים המשקפים דרגות וסוגי כשרות לפי דרישת הלקוח כאשר המספרים משדרים את סוג דרישת הכשרות כפי שמוגדרת כיום, אך באופן נעים ומדיד, כגון: חלב גוי, ג'לטין, היתר בטל בשישים, בישול גוי לדרגותיו, ירקות ללא תולעים, השגחה קבוע או רק סיור וכדו'. באופן המוצע נוכל לשמור על מערך הכשרות הדרוש כבסיס לחיים היהודיים במדינה תוך כבוד הדדי ושקיפות מוסכמת על ההיצע של הכשרויות.
אין ספק שנושא הכשרות שבפיקוח הרבנות טומן בחובו בעיות לא מעטות ולעיתים אף גורם לחילול השם. במסגרת המהפכה בשירותי הדת שעם שלם מבקשת לחולל, יש לטפל בתחום הכשרות ביסודיות.
כבר בכנסת ה-17, הגיש ח"כ הרב אמסלם הצעת חוק מקיפה בנושא. ההצעה גובשה בשיתוף עם הממונה על הכשרות ברבנות הראשית וזכתה לתמיכה של ח"כים מסיעות שונות. לצערנו טורפדה ההצעה דוקא על ידי המשרד לשירותי דת. עיקרי ההצעה היו: הקמת ועדת כשרות המורכבת מחברים במועצת הרבנות הראשית ובנוסף, גוף שיבחר במכרז שיפעיל את שירותי השגחת הכשרות בכפוף להנחיות ועדת הכשרות. ועדת הכשרות תקבע את תחומי הלימוד הנדרשים ממשגיחי הכשרות, השתלמויות תקופתיות ואת הגופים המסמיכים, עריכת בחינות ופיקוח שוטף. הגוף החיצוני שיבחר במכרז יהיה אחראי להעסקת המשגיחים, לביצוע ההשתלמויות וההתמחויות ולמינוי מפקחים שישגיחו על עבודת המשגיחים.
את התשלום עבור ההשגחה יעביר בית העסק ישירות לגוף החיצוני המעסיק את המשגיח וכך לא תיווצר תלות של המשגיח במשכורת של בית העסק.
.אנו סבורים שיש בהצעת החוק הזו כדי להסדיר את תחום הכשרות הממלכתית בישראל. באמצעותה תישמר רמת כשרות נאותה שתאפשר לכל בית עסק למכור אוכל כשר ללקוחותיו, כאשר המשגיח מבצע את עבודתו נאמנה ונותן דין וחשבון לגוף המעסיק אותו, המפוקח גם הוא על ידי הרבנות המקומית והראשית.
אנו נפעל לקדם הצעת חוק ברוח זו בכנסת ה-19 בעזרת ה'.
יש עתיד מביעה דאגה ממסחור הכשרות ומהפיכתה למכשיר לצבירת ממון ולקידום אג'נדות מפלגתיות.
על מערך הכשרות להיות מפוקח, שקוף ונקי משיקולים זרים.
אין להתנות מתן תעודות כשרות בעניינים שאינם ממין הכשרות כגון פתיחת בית העסק לציון חגיגות סילווסטר וכו'.
יש לפתח מודל מדורג של כשרות ממלכתית המבחינה בין כשרות בסיסית לזו המהודרת.
מערכת הכשרות בישראל הפכה משירות ממלכתי שנועד לספק מידע לרוכש המזון התואם את העדפותיו הדתיות, למנגנון מסואב של עושק בעלי העסקים וצרכני המזון. מערכת הכשרות הממלכתית מתנהלת בחוסר שקיפות שמסכין עם תופעות שחיתות - נורמות נמוכות מאוד של השגחה, ונהלים שרירותיים של גביית תשלומים. לצד זאת פורחת תעשייה של בד"צים פרטיים ההופכים את ההשגחה לעסק כלכלי המשגשג על חשבון פירוק הקהילות - כל אחד אינו אוכל אלא את ההכשר המקובל עליו, ובעלי העסקים משלמים סכומים גבוהים תמורת "תו איכות" יוקרתי שאין לו דבר עם הכשרות ההלכתית. מפלגת העבודה תבקש לערוך רפורמה במערכת השגחת הכשרות: לטובת בעלי העסקים, שלא ידרשו לשלם סכומים מופרזים תמורת היכולת למכור לציבור שומר מסורת, ולטובת ציבור הקונים, שיוכלו לתת אמון מלא יותר בתעודה שהם רואים ולדעת על מה היא בעצם מעידה.
כך תציע מפלגת העבודה שקיפות מלאה במערכת השגחת הכשרות - גובה אגרות הכשרות שמשלמים בתי העסק השונים, והאופן בו הן נקבעות. לצד זאת יפורקו יחסי עובד-מעביד שבין בעלי העסקים למשגיחים. תלות של המבקר במבוקר לטובת משכורתו מבשרת רעות הן לעובד הן לכנותה של ההשגחה. במקום זאת תשולם אגרת הכשרות למועצה המקומית, שתעסיק היא את המשגיחים ככל נותני שירות תקינה אחר. כיוון שלא ניתן לבטל את הבד"צים הפרטיים במחי יד, יש להעביר אותם מהלך דומה ולחייבם להרשם כמלכ"רים לטובת שקיפות במשכורות, ברווחים, ובקריטריונים של מתן ההשגחה.
מלבד השינויים המערכתיים המתבקשים, יש לקוות שיתפשטו בחברה הישראלית מושגים מרחיבים יותר למונח כשרות, בדומה לפרוייקט 'התו החברתי' שמפעילה עמותת 'במעגלי צדק'. לצד האכיפה הנדרשת של חוקי עבודה ונגישות לבעלי מוגבלויות, מן הראוי שצרכן המתלבט היכן לאכול ישאל עצמו לא רק באיזה אופן בושל המזון ומאילו מרכיבים, אלא גם מי הכין אותו, והאם הוא משתכר שכר הוגן תמורת עבודתו.
מפלגת ש"ס והבית היהודי התעלמו מפנייתנו.
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il