לפני מספר שבועות פרסם הרב אליעזר מלמד מאמר שבו, לאחר שנים ארוכות של התנגדות ולאחר שנמצא פתרון הלכתי שהניח את דעתו, קרא לציבור לחתום על כרטיס 'אדי'. הערב (ראשון), על רקע ההסכמות שבין הרבנות הראשית למרכז הלאומי להשתלות, ייערך במושב משואות יצחק כנס מיוחד שמטרתו העלאת המודעות לתרומות איברים, שבו יקחו חלק גורמים שונים המקיפים את מעגל המוות שלעתים מזין מעגל חיים.
כמיליון איש חתומים על כרטיס 'אדי', שמאפשר למעוניינים בכך לתרום את איבריהם במידה וחלילה הם נדרשים להשיב, בדרך זו או אחרת, את נשמתם לבורא.
מבין מחזיקי הכרטיס כ-62% מהמשפחות מחליטות ברגע האמת למלא אחר צוואת יקיריהם, וכל זה כשבכל רגע נתון למעלה מ-1000 בני אדם מחכים להשתלות שעשויים להציל את חייהם. במרכז הלאומי להשתלות הדגישו כי מתרומות של אדם אחד ניתן להציל עד 10 אנשים.
במשך תקופה ארוכה היו גורמים הלכתיים, כדוגמת הרב מלמד, בציונות הדתית שלא נתנו את הסכמתם לתרומות איברים מסיבות שונות. עם זאת, בחודש דצמבר האחרון כתב הרב בטורו ב'בשבע' כי נמצא פתרון בדמות הכשרת עשרות רבנים בתחום התרומות וכן הוכנס בכרטיס נוסח המקובל הלכתית על הרבנות הראשית. בעקבות זאת הוא שינה את דעתו והחל לעורר מודעות בנושא.
שתי משפחות ממשואות יצחק, משפחות וייס ובן ישר, נדרשו לסוגיה המורכבת ולאחר שאיבדו את בני משפחתם החליטו לתרום חלק מאיבריהם לטובת חולים שהיו זקוקים להם. משפחה נוספת שקשורה למושב היא משפחת בר-כתר, שאיבדה בקיץ האחרון את בתם הדר בת ה-7 בכנרת. מיד לאחר מכן קיבלו הוריה, נטע ודוד החלטה דומה.
למעלה מאלף מחכים לתרומות. בית חוליםצילום: פלאש 90. הדס פרוש
"יש פה עניין של מודעות", אמר ל'כיפה' אביה של הדר ז"ל, דוד בר כתר, שציין כי המודעות חשובה מאחר והיא מקלה מאוד על ההחלטה ביום הכל כך קשה, "לנו זה היה ברור".
לדבריו, "זאת סיטואציה מאוד קשה כי אתה מאבד את היקר לך מכל ובאותו רגע אתה צריך לקבל החלטה קרה. אנשים מתפרקים ואף אחד לא יודע איך הוא יגיב במצבים כאלה ולא תמיד אנשים נמצאים במקום שבו ניתן לקבל החלטה כזו, לכן חשובה המודעות לפני".
בשיחה עם דוד עלה כי נושא תרומת האיברים אינו מפותח כל כך בציבור הדתי דווקא מסיבות אמוניות-דתיות. "בבית החולים בצפת, שבו הדר הייתה מאושפזת, נאמר לנו שאנחנו היינו הראשונים מזה יותר משנתיים שתרמנו איברים. אנשי בית החולים אמרו לנו שמדובר בסיבות דתיות ושאנשים מפחדים לעשות את זה".
לדעתו, יש משמעות למודעות שמנקה את כל הסטיגמות שיש סביב זה בעיקר מצד אמונות הלכתיות ולפעמים אפילו אמונות טפלות. אסור שהן אלה שיכריעו את הכף".
בעקבות סיפוריהן של שלוש המשפחות, ובעידוד רב המושב ויו"ר ארגון 'בית הלל' הרב מאיר נהוראי, נהגה הכנס הערב שייערך באולם 'משואה בכפר' בשעה 20:00. בין הדוברים יהיו מנהלת מחלקת ריאות בביה"ח סורוקה ד"ר יעל רביב, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות ד"ר תמר אשכנזי, נציגי המשפחות, מושתל שיספר את סיפורו והרב בעצמו שידבר על הצדדים ההלכתיים.
ליווה את המפחות ויזם כנס בנושא. הרב נהוראיצילום: יחצ
הרב נהוראי, שליווה את משפחות וייס ובר-כתר בתהליך הקשה והמורכב, אמר לקראת האירוע כי המחלוקות ההלכתיות נמצאות מאחור, "הסימן ההלכתי למוות הוא היעדר מוחלט ובלתי הפיך של נשימה עצמונית. הרבנות הראשית בראשותם של הרב אברהם כהנא שפירא זצ"ל והרב מרדכי אליהו זצ"ל הכריעו, שמיתת גזע המוח הוא הסימן לקביעת המות".
לדבריו, "היום בתי החולים עורכים בדיקות קפדניות על מנת לוודא סופית את מותו של האדם. קיימת ועדה מיוחדת, שאינה קשורה למחלקה, הבודקת את כל הסימנים האפשריים למיתת גזע המוח ורק לאחר שנקבע בוודאות רגע המוות מבקשים את רשות המשפחה".
הרב מלמד קבע בטורו כי "כבר בכך שאדם חותם על כרטיס זה הרי הוא נחשב כמי שהשתתף בהצלת חיים". יו"ר 'בית הלל' חיזק את הדברים ואמר כי "לאחר קביעת המוות, זו מצווה גדולה לתרום אברים מתאימים לאלו שזקוקים להם עד מאד. המשפחות היקרות שתורמים את איברי קרובם מלמדים אותנו מהי ערבות וחסד, ובשעה שהם שרויים בצער הם מבקשים לעשות אך טוב וחסד עם האחרים שמקבלים חיים חדשים".
את הרגעים הקשים במעמד ההחלטה תיאר הרב, כמי שנכח בהם, ואמר כי "התרגשות באותו רגע היא עצומה. בחדר אחד יושבת המשפחה ולצידה הצוות הרפואי ומתאמי ההשתלות. גם בשעת צערם הגדול בני המשפחה לא מתעלמים מאותם האומללים המבקשים חיים. ואומר לך בדמייך חיי - דם של מות מתערב בדם של חיים".