אתגרי החמ"ד בדור הנוכחי - לאור דרכו של הרב נריה

מנהלי החמ"ד בירושלים השתתפו בכנס לזכר הרב נריה. אתגרי החמ"ד: תורה ממלכתית, פמיניזם, מזרחיות, וגיבוש זהות ציונית דתית חיובית

חדשות כיפה חדשות כיפה 16/09/18 10:41 ז בתשרי התשעט

אתגרי החמ"ד בדור הנוכחי - לאור דרכו של הרב נריה
כנס החמ"ד, צילום: ששון תירם

עשרות מנהלים של מחוז ירושלים בחמ"ד השתתפו אתמול( חמישי) בין ראש השנה ליום הכיפורים ביום לימוד וחשבון נפש שעסק באתגרי החמ"ד, סביב דמותו והגותו של הרב נריה.

יום הלימוד נערך על ידי עמותת "יסודות", שבמכללת הרצוג, מחמ"ד מחוז ירושלים מר אלכס גליקסברג והמפקח על החינוך העל יסודי בחמ"ד מחוז ירושלים, מר קובי עמר. במהלך היום נשאו דברים הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, רוחמה גבל-רדמן מנכ"לית עמותת "יסודות", הרב יעקב פישר, התקיים פאנל בהשתתפות ד"ר רבקה נריה בן שחר, איש החינוך הרב מאיר אביטן, וד"ר חיים נריה. כולם הציעו את נקודת המבט שלהם על אתגרי החינוך הדתי-לאומי בהשוואה לאתגרים שעמדו בפני הרב נריה ובתקופתו. 

הרב יעקב מדן הצהיר כי האתגר המרכזי העומד כיום בפני הציבור הדתי לאומי הוא העמקת הקשר שבין התורה למדינה, ועיסוק של בית המדרש באתגרי ההנהגה הממלכתית לפי דרך התורה: "האתגר היום הוא מקצוע האזרחות. ללמוד כיצד מתנהלת הממלכה בכלים תורניים". 

אלכס גליקסברג התייחס בדבריו לשנת הלימודים החופפת לפתיחת השנה היהודית. לדבריו, המשותף לשתי ההתחלות הוא כובד הראש המתבטא בביטוי "וגילו ברעדה". תנועת הנפש של המחנך תואמת את אופיים של הימים הנוראים במתח שבין השמחה לצד יראה ואימת הדין. 

רוחמה גבל-רדמן דיברה על תפקיד השיח החינוכי, הנאמן לסל הערכים מחד אך פתוח וזמין לתלמידים מאידך, קשוב ומלווה. גבל רדמן תיארה את איש החינוך האידיאלי כמתמודד יחד עם תלמידיו ותלמידותיו עם אתגרי הזמן והזהות, כמבוגר אחראי המסייע להם בבניית זהות ציונית-דתית רגועה ורחבה שלא חוששת מהתלבטות והתמודדות עם התקופה ואתגריה, ומהחשיפה לזהויות אחרות בחברה הישראלית כולה. 

ד"ר חיים נריה, נכדו של הרב נריה, טען כי האתגר טמון בפיתוחה של זהות ציונית-דתית חיובית: "ההתמודדות של סבא שלי עם העולם החילוני בזמן הקמת מדינת ישראל, רחוקה מזרח ממערב מההתמודדות שלנו היום. אנחנו מדברים על שלטון מפא"י, תקציבים שנמנעים מחינוך דתי, מאבק לפתוח ישיבות. מאבק מול מחנה חילוני בזהותו, שמנסה להעמיד אלטרנטיבה מלאה ואיתנה לעולם הדתי, וגם, לכאורה, מצליח. אנחנו חיים בדור אחר. החילוניות שאיתה אנו מתמודדים היא הרבה יותר אוהדת. אין מלחמות, אבל יש מאמץ לבסס זהות חיובית של ציונות דתית. ייתכן שזה אתגר קשה יותר.  נריה הצביע על הקשר האישי של סבו עם כל תלמיד ותלמיד: "בתפילת יום הכיפורים בישיבת כפר הרוא"ה, סבא שלי אמר את ה"יזכור". הוא הוציא רשימה ארוכה, והזכיר כל בחור ובחור בוגר הישיבה, שנפטר או שנפל, שמות רבים-רבים. הוא תמיד היה נשבר כשהוא היה מגיע לבנו שלו, דודי הרב אברהם יצחק, שהיה גם תלמיד הישיבה, ונפטר צעיר". 

רבקה נריה בן שחר, נכדתו של הרב נריה, טענה כי האתגר של הציבור הדתי-לאומי היום טמון בהענקת שוויון מלא לנשים: "אצל סבא שלי האתגר היה ללכת דתיים ברחוב. היום זה כבר לא ככה, במקומות רבים. למרות שאנחנו עדיין מיעוט. האתגר של היום הוא איך אנחנו מחנכים את הבנות של הדור הבא, במרחב הציבורי. פה בקהל ובפאנל יש ייצוג משמעותי לנשים, אבל בבית הכנסת אנחנו עדיין מאחורה".

איש החינוך הרב מאיר אביטן טען כי האתגר של החינוך הממלכתי דתי הוא חיזוק הזהות הספרדית, שנמחקה בשנים הראשונות של הציונות הדתית: "לרב נריה היה רצון לבנות את תלמידי החכמים שיובילו את הציבור הדתי במדינת ישראל. הוא בנה דמות מתוך העולם שבו הוא התחנך וגדל. במהלך השנים, הציונות הדתית גברה, מרכז יב"ע הרחיב את שורותיו, ולתוך המערך הזה נכנס ציבור מזרחי שנכנס לישיבות והתחנך בהן. אני תוצר של הישיבות הללו. הזהות של הציבור המזרחי נמחקה. עם השנים, אנחנו כציבור ספרדי, שכחנו את תורת הבית, את המסורות. היה לי בבית משהו, ולצערי ויתרתי עליו. איבדתי את הזהות הספרדית שלי. לקח  לי שנים לחזור לשורשים ולהכיר את המקורות שלי. 

הרב נריה היה מודאג שתלמיד יוריד את הכיפה מאשר יפסיק להניח תפילין. אני רואה את זה אחרת. אני, כבן להורים שעלו למרוקו, אני מודאג יותר מזה שהוא יפסיק להניח תפילין. כי אצלנו, בזהות הספרדית, לא משנה שהורידו את הכיפה. אבל כשמישהו הפסיק להניח תפילין הוא איבד את הקשר והשורש שלו לבית. תסתכלו על דף מקורות שמחלקים בישיבה. אין שם מקור אחד ספרדי". 

בנו של הרב נריה זצ"ל, הרב נחום נריה, הדגיש את אי היכולת לשפוט ממרחק הזמן את דרכו החינוכית של אביו. לדבריו, אביו פעל בעידן שונה לחלוטין: "מה שנראה היום פשוט בחינוך הדתי, היה באותה תקופה מורכב מאוד, בעוד מה שנראה לנו היום מורכב ברצף הדתי, היה באותו זמן פשוט מבחינה חינוכית. ההוויה החינוכית הלא פורמאלית של תנועת בני עקיבא חדרה והשפיעה על החינוך הפורמאלי של הישיבות והאולפנות.

ראש מינהל החמ"ד הרב ד"ר אברהם ליפשיץ העביר לנוכחים לימוד על "המלך בשדה והעם שבשדות", סיפר על היכרותו האישית עם הרב נריה, וטען כי הצלחתו מתגלה בנתון לפיו בשנה"ל הנוכחית לומדים בחינוך הממלכתי דתי למעלה מ-300 אלף תלמידים. ליפשיץ הוסיף כי בתי החינוך של החמ"ד מכילים קשת רחבה של משפחות על הרצף הדתי, שותפות מלאות בהוויה החינוכית הציונית-דתית המחבקת את כולם. לדבריו, החמ"ד איננו מבקש למחוק זהויות אלא מקבץ זהויות באופן טבעי, מכיל ולא מנוכר. רקטור מכללת הרצוג שאירחה את יום העיון, ד"ר עזרא קהלני, סיכם בעמדה אופטימית ביחס להתפתחויות הציבור הדתי לאומי וההתמודדויות החינוכיות הניצבות לפתחו, ובירך את הנוכחים בברכת שנת חינוך טובה.

 

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן