את ישראל גנץ אי אפשר לבלבל. הוא בקיא בכל פרט שקשור למועצת בנימין. תכניות פיתוח, כבישים, בנייה, מאחזים ואנשים. אחרי עשר שנים במליאה, חמש מתוכן סגן ראש המועצה, נראה שיש לו משנה סדורה בכל פרט. מצד שני, הוא לא מפחד לחשוב בגדול, הכי בגדול.
מה האתגר שלך בבנימין?
כאמור, גנץ חושב בגדול. "אני רוצה לדבר על בנימין ברמה הלאומית. בנימין צריכה להיות מקור גאווה לאומי למדינת ישראל - בכל תחום. היא צריכה להיות מועצה עשירה, היא צריכה להיות מועצה שמהווה דגל בחינוך, היא צריכה להיות מקור השראה מוניציפלי. שילמדו מפה איך מנהלים מועצות אזוריות. והיא צריכה להיות מקור גאווה לאומי לאיכות חיים. להגיע למצב שתושב שאומר 'אני גר בבנימין', זה כמו להגיד 'אני גר בהרצליה'. איכות חיים זו לא מילה גסה, זו מילה חיובית. וזה צריך להיות ברמה הלאומית. כי יהודה ושומרון זה מרכז הארץ, ואחד הנושאים הכי מדוברים שיש".
"האתגר שלי הוא להגיע לשם. יש לנו את כל הכלים, ואחרי שהצבנו את היעד אנחנו צריכים להגיע אליו. להיות כמעט בכל מדד ברמה הלאומית. אני יכול, למה לא? אני צריך לשים את בנימין הכי גבוה שאפשר ברמה הלאומית. שיהיה ביקור של אישיות בכירה מחו"ל - יביאו אותה לראות את בנימין. לא רק את שילה הקדומה, כי זה קורה גם היום. יביאו אותו לראות איך מנהלים מועצה. לשם אני צריך להגיע. זה האתגר שלי.
"אני מדבר על פירוק המנהל האזרחי"
אחד הדברים שהכי מטרידים את גנץ הוא המנהל האזרחי; "דבר מאוד משמעותי שאני שם על סדר היום, זה הגלובליזציה. המציאות של חצי מיליון איש שחיים תחת שלטון צבאי, היא לא אפשרית ולא הגיונית. המטרה שלי היא שתושבי בנימין יחיו באופן נורמלי, שמשרדי הממשלה ייקחו אחריות על יהודה ושומרון, בתחבורה, במים, בבנייה וכו'. כמובן שזו לא גישה שמשתנה ביום אחד, אבל זו גישה שאומרת - אני לא מחפש פיתרון לבעיות, אלא רוצה שינוי רדיקלי עמוק. אני מדבר על פירוק המנהל האזרחי. נבהלים מזה, אבל אני חושב שאזרחים צריכים לנהל אזרחים וחיילים לנהל חיילים.
אין לי בעיה שבמנהל האזרחי יישבו אזרחים, אבל לא יכול להיות שחייל, שלפני רגע היה מג"ד בתותחנים, מנהל היום חיים של אזרחים. בעלי, לדוגמא, יישוב של 900 משפחות, אין תב"ע (תכנית בנין עיר) אחת בכל היישוב. בנינו שם גן ילדים, ובפברואר הגשתי בקשה לאישור זמני לבנייה, כי בלי תב”ע צריך אישור זמני. שבוע לפני פתיחת השנה קיבלתי שאילתה מהמנהל, למה לא מסיעים את הילדים לירושלים או לאריאל, ועד שאני לא משיב - אין אישור. זו המשמעות של לחיות תחת שלטון צבאי”.
לפרק את המנהל האזרחי. ישראל גנץצילום: כיפה
31 לאוקטובר, יום למחרת הבחירות, מה הדבר הראשון שתעשה כראש מועצה?
"הדבר הראשון שאני צריך לעשות זה להקים יחידה אסטרטגית. היום ביהודה ושומרון אין כמעט הגדרות אסטרטגיות, אף אחד לא יודע לאן רוצים להוביל אותנו. תפקידה של יחידה אסטרטגית הוא קודם כל להבין לאן רוצים להגיע. לאחר מכן היא מודדת את המצב הקיים, ובונה את הדרך ואת הכלים להגיע לשם. אני מעריך שתהליך ההגדרות הזה ייקח כמה חודשים, אבל יש דברים שיקרו תוך יום, ויש דברים שייקחו יותר זמן.
"הדבר השני שנעשה ב-31 לאוקטובר, זה שינוי רמת השירותים והשירותיות. לפני שעושים דברים גדולים צריך לשנות את השירות שהתושב מקבל, ומדובר פה על עזרה ראשונה. הדברים הגדולים לא קורים תוך יום, מה כן קורה תוך יום? שינוי מדד השירות והשירותיות. כל עובד מועצה צריך להרגיש כאילו הוא כתב חדשות, שאם מתקשרים אליו באמצע הלילה הוא עונה. זה דבר שאפשר לעשות ביום אחד, מה שנקרא 'רוח המפקד'”.
סיסמת הקמפיין שלך היא 'כח חדש לבנימין', כשלמעשה אתה מגיע מתוך המועצה, אתה לא באמת 'כח חדש'.
"אני יכול למנות רשימה של שינויים אסטרטגיים שקרו בתקופה שלי במועצה; הראשון זו תכנית האב לכבישים שאני הבאתי כבר לפני שלוש שנים. זה דבר שלא היה קיים מעולם, והיום קורה בפועל ומשנה את יהודה ושומרון. זו תכנית של ניתוחי עומק וצמיחה ואיך בונים מערכת תחבורה, היא כוללת תחזיות איך בנימין תיראה בעתיד. על פי תחזית התנועה לעוד 3 שנים, בחלקים מסוימים מכביש 60 לא יהיה אפשר לנסוע מעל 40 קמ"ש. זה דבר שאם לא יטפלו בו בראייה מערכתית הוא לא ישתנה אף פעם.
"עוד שינוי הוא נושא הבריאות. קידמנו מרכז רפואי באזור התעשייה שער בנימין, מרכז שנבנה בימים אלו. מבנה שיהיו בו מכונים לרפואה, רפואה מייעצת, חירום, משלימה וכו'. עשינו הכנה מקדימה, נסעתי לארה"ב ללמוד איך מרימים דבר כזה, והיום כל קופות החולים שוכרות שטחים במרכז העתידי. יהיה שם מכון MRI, וכשתושב חיפה, לדוגמא, יקבל פה תור כי פה יש מקום ובמקומות אחרים אין, ויבוא לפה, אז בפעם הבאה הוא כבר יבוא ליקב במגרון. רופא יהודי מארה"ב, מומחה עולמי לכף יד, התחייב לנו שאם הוא מקבל אצלנו 6 מיטות אשפוז הוא עולה לארץ. אנשים מכל העולם יבואו לניתוחי כף יד בבנימין. זה שינוי אסטרטגי!
איזור התעשייה שער בנימיןצילום: Atefrat-cc-by-sa
"שינוי נוסף הוא בבנייה. כולם מדברים על בנייה, אבל במציאות הנוכחית ביהודה ושומרון כל קרקעות היישובים נמצאות תחת שיפוט האגודות השיתופיות, שקשה לה מאוד לסגור חוזים עם קבלנים, כל החוזים עובדים לטובת הקבלן והיזם, ולא לטובת היישוב, והתוצאה היא תשתיות ברמה הכי נמוכה שאפשר. אנחנו הקמנו חברה עירונית, היא עושה את הפיתוח והתשתיות הציבוריות, והקבלן רק בונה. עשינו פיילוט בנחליאל, יישוב שבעשר שנים נמכרו בו 10 דירות. החלפנו שם יזם ובימים אלו מוכרים 200 יחידות בנחליאל. המועצה עשתה את העבודות הציבוריות וליזם יש אינטרס לסיים כמה שיותר מהר כי אחרת הוא לא יקבל את כל היחידות. יצרנו שינוי דרמטי”.
ועדיין, אתה מדבר על 'כח חדש', מה השינויים שאתה הולך ליצור במועצה?
"אני הולך להרחיב את העשייה הזו לתחומים חדשים. הויכוח בבנימין הוא בין שני מועמדים. יש מועמד אחד של מועצת יש"ע שמביא את האג'נדה שלה, שזה לפתור בעיות נקודתיות. לדוגמא הכבישים העוקפים. אני לא חושב שזה פיתרון לעשות הפגנה ולקבל 600 מיליון שקל לכבישים ביו"ש, בפריסה של כמה שנים, כשתקציב משרד התחבורה לכבישים חדשים הוא 5.5 מיליארד! שקל בשנה. משהו חדש זה לקחת שינויים ארוכים שקרו, ולפתח אותם בתחומים חדשים. יש אמנם שינויים שהתושב לא רואה היום, אבל הם קורים. מרכז רפואי לוקח זמן, עבודות הכניסה לירושלים, יש שינוי, נכון שבשטח רואים רק עבודות. אבל השינוי קורה.
"האם התושב מרגיש את זה? אני חושב שהמועצה צריכה לדברר הרבה יותר. הגישה העקרונית הסתייגה מהנושא התקשורתי. אני חושב אחרת. לדעתי תושב שיודע הוא תושב שמח. יש ביטוי בגמרא 'הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו', אתה נותן מתנה למישהו? תגיד לו, תשמח אותו. וזה תחום שאנחנו חייבים לשפר. לתת לתושבים גאווה. אין אף מועצה ביו"ש שמושקעים בה כאלה תקציבים של משרדי ממשלה. אנחנו צריכים לשמח את התושבים.
"השינוי האמיתי מתחיל במקצועיות ובגישה. אני מביא יכולות בניהול שאי אפשר להתווכח איתן. אני יודע לעשות את הדברים. ניסיון זה לא רק בביצוע, אלא ביכולת להוביל את התהליך הזה מהשר עד עובד המועצה הזוטר".
"מה חדש בלהזיז מישהו ממועצת יש"ע לפה?"
גנץ רואה הבדלים מהותיים בגישה בינו לבין המועמד שמולו, והוא לא מהסס להזכיר מאיפה בא שילה אדלר, ומה, לדעתו, הוא מייצג. "אני חושב שאני מביא משהו מאוד חדש לעומת משהו מאוד ישן. הגישה שלי היא חדשה. אני לא רוצה לפתור בעיות אלא לשנות את זה, זו גישה חדשה. את עבודת ההכנה לביטול המנהל האזרחי עשיתי כבר לפני שנים, תכנית שעלתה עשרות אלפי שקלים, ומי שהזמין אותה זה אנחנו. וכשאני אומר אנחנו אני מתכוון אלי, הישיבות היו אצלי בחדר. מועצת יש"ע מתנגדת לזה, היא אומרת שקל יותר לפתור בעיות מול המנהל האזרחי, כי יש לנו קשרים שם. אני לא מאמין בזה. לא רוצה את הפריץ ולא רוצה קשרים עם הפריץ. אני רוצה לחיות כמו בנאדם. אני רוצה שמשרדי הממשלה יפתרו לי את הבעיות, לא המנהל האזרחי. אני חלק מהמדינה, ולא יכול להיות שיש חוקים שחלים פה וחוקים שלא.
"להזיז את הבנאדם ממועצת יש"ע לפה זה חדש?" הוא שואל, כאשר ברור מאוד כלפי מי הוא מכוון. "מה חדש בזה? גישה חדשה זו גישה שאומרת - אני משנה מציאות. זו הגישה שלי. ואני חושב שעשינו פרויקטים שעובדים. נכון שעדיין לא כולם עובדים, שינויים ארוכים לא קורים ביום. אבל זה שינוי בגישה ושינוי בשטח. לדוגמא, מועצת בנימין שותפה לחוק ההסדרה ולקידום שלו, זה שינוי דרמטי ומהותי. לפני 3 שנים לא דיברו על הסדרה אלא על מים ועל תשתיות. ועם זאת, חוק ההסדרה הוא חצי טלאי, כי זה חוק שפותר בעיות שקרו, מי שבנה בית - נסדיר אותו. ואני אומר – צריך לדבר על המכלול של הדברים.
"כראש מועצה, התפקיד שלי הוא לתת את פתרונות הביניים, אבל אם לא נדבר על המחר לא יהיה מחר. הרחבת כביש 446 תקרה בתוך שנתיים, אבל בקרית ספר נולדות כל שבוע 2 כיתות, שזה 70 ילדים, ההתיישבות גדלה. הכביש יורחב וזה יחזיק לעוד 5 שנים, ומה אז? לכן חובתי, וזו לא פריבילגיה, לדבר היום על הרחבת כביש 446 או מחלפון אדם, אבל להגיד לתושב - היום אני משלם מחיר על זה שלא הצלחנו לעשות את זה קודם. ואני רוצה שלמי אחריי לא יהיו בעיות לפתור. אני דואג לזמן שהבן שלו יהיה פה, ואני רוצה שלא יהיה לו על מה להתעצבן".
אמנות לחימה יפנית וטרקטורונים
ישראל גנץ, בן 40, נשוי לתהילה ואב לשבעה ילדים. הוא תושב פסגות. בעל תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים, תואר שני במינהל עסקים וקורס דירקטורים. יש לו תדמית יעילה, אולי אפילו מעט מרוחקת, לכן הופתענו לגלות שבשעות הפנאי שלו הוא רוכב על סוסים ועל טרקטורונים, ואפילו בעל חגורה שחורה בג'ו ג'וטסו, או ג'וג'יטסו, אמנות לחימה יפנית. "זה המקום שלי לפרוק את האנרגיות שמצטברות בעבודה", הוא מחייך.
אבל גם כשמדברים איתו על חייו האישיים ועל שעות הפנאי, הוא מיד חוזר לעבודה; "לטפל בשעות הפנאי זה החלום שלי. זה שהיום ברור לנבחר ציבור שהוא מקריב את המשפחה זה לא טוב. בחמש השנים האחרונות אני אבא של סופי שבוע. אני חולם יום בשבוע לסגור את המועצה בשש. עובדי המועצה צריכים להשקיע במשפחות. זה חשוב לעובד ולמשפחות, וזו צריכה להיות אמירה עקרונית של הארגון כולו. קשה לייצר עובדי ציבור מסורים כשברור שזה כרוך בוויתור על המשפחה".
בוא נדבר תכל'ס: שנה מהיום, אתה ראש המועצה. מה תושבי בנימין ירגישו בשטח?
"אתם תראו מערכת מאוד יעילה, המועצה תהיה גוף יעיל. נביא את כל המערכות לעבוד ביחד, החל ממשרדי הממשלה ועד הפקיד הזוטר במועצה. היום אין תכנית אב לבנימין, אני רוצה לבנות תוכנית כזו.
"התושב ירגיש בתוך שנה התייעלות ברמת השירות של המועצה. בניקיון הכבישים, בזמינות המוקד ובמענה שהוא מקבל. זה הצעד הראשון, רמת החיים של התושב תשתנה. על זה אני חותם. התושב יראה שדברים זזים.
"למה זה רק הצעד הראשון? כי כביש נקי זה לא מספיק. התושבים רוצים משלוחים מרמי לוי, הוא רוצה לקחת את הילד לגן בבטחה, ושהחשמל לא ייפול לו כי הוא מחובר לצובר. אלו דברים שלוקחים יותר זמן".
הקמת היישוב עמיחי. יישוב צעיר הוא דרך ליישוב גדולצילום: דוברות מועצת בנימין
יש טענה כי פעמים רבות ההשקעה במאחזים ובהתיישבות הצעירה מגיעה על חשבון פיתוח היישובים הוותיקים. מהי עמדתך בנושא הזה?
"אני חולק על ההנחה של פינוי כדי לעבור למקום חדש, כמו שקרה בעמונה. מצד שני, אני איש חזון אסטרטגי, ויש מקומות שאין להם אפיק התפתחות. יישוב צעיר הוא מנוע צמיחה, אני לא נמצא במקום של 'הנה תפסנו הר'. לכן דחפתי מאוד להקים את עמיחי בגוש שילה, מתוך הבנה שיש פה איזור מאוד משמעותי, שאם לא נכיל אותו בתוך מערך יישובים אנחנו עלולים לאבד אותו. יישוב צעיר הוא דרך להגיע ליישוב גדול, גם אדם, היישוב הגדול בבנימין, התחילה בתור מחנה אהלים. אני מדבר על התיישבות מושכלת. השאלה היא שאלת האיזונים. צריך לאזן בין הצרכים של היישובים הגדולים מצד שני אתה צריך לדחוף שיישוב צעיר יתפתח. והתפקיד של ראש המועצה הוא לוודא את האיזון העדין הזה, איך בסוף מרבית התושבים מקבלים את השירות ואיכות החיים שמגיעה להם, ומצד שני אתה לא מזניח את העתיד שלך".
מה החלום הכי גדול שלך?
"להפוך את כביש 60 לכביש 6", הוא אומר בלי להתבלבל. "תדמיינו את כביש 60 ככביש 6. כביש מהיר עם אזורי תעשיה ופיתוח לצידו, ומרכזי תרבות. זה מצב שכבר לא מדברים על יהודה ושומרון, זה חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. היום מי שעובר את המחסום ונוסע בכבישי יו"ש חושב שהוא כבר לא בישראל.
"אני חותר לשינוי מהותי. אני לא פותר בעיות ולא אינסטלטור. החלום שלי הוא לשבת בסינמה סיטי ליד כביש 60 המהיר בין מרכזי קניות, אני רוצה שאנשים בבנימין לא יידעו בכלל איפה המועצה נמצאת, כי הם מקבלים את כל השירותים באינטרנט".
לסיכום, מה אתה רוצה להגיד לתושבי בנימין?
"הבחירות בבנימין, בעיניי, הן בחירות מהותיות, אשר מייצגות שתי גישות שונות. זה לא בחירות בין ישראל גנץ לשילה אדלר, אלא בחירות על הבדלים מהותיים בגישה. אני מצפה מתושבי בנימין להעמיק ולברר את השיטות. אל תתפתו לסיסמאות, ואל תקנו את מה שמוכרים לכם. אני רוצה שהתושבים יבינו את ההבדלים בשתי הגישות ויבחרו מה הגישה הנכונה. יש בבנימין אנשים רציניים, ואני סומך עליהם שיבינו את ההבדלים”.
"דבר נוסף: כל מקום בארץ נמדד לפי אחוז ההצבעה שלו. אני קורא לתושבים, אנחנו צריכים לייצר בבנימין את אחוז ההצבעה הכי גבוה בארץ. זה יבהיר לממשלת ישראל שיש פה תושבים אכפתיים ופה צריך להשקיע. אני רוצה לבוא לראש הממשלה אחרי הבחירות עם 85 אחוז הצבעה. כולם יוצאים להצביע, לא משנה למי אתה מצביע. זה מה שייתן את הכוח לבנימין, ואת הכוח לראש המועצה שלך לעבוד עבורך".