בשנתיים וחצי האחרונות, מאז ירה במחבל ששכב על הארץ בחברון במרץ 2016, דמותו של אלאור אזריה עלתה שוב ושוב לכותרות. זה התחיל ב'החייל היורה', שתועד בסרטון של ארגון 'בצלם', והמשיך בחקירה ובמשפט דרמטיים שהסתיימו בהרשעתו בהריגה ובכניסתו לכלא, ועד לשחרורו לפני קרוב לארבעה חודשים ושחרורו מצה"ל.
בראיון ל'ישראל היום' שחלקו מתפרסם הבוקר (ד') אומר אזריה: "אני שלם עם עצמי לגמרי. פעלתי כמו שצריך. הלכתי עם האמת שלי. פעלתי הכי נכון, ולא היה צריך לקרות שום דבר מכל מה שקרה. אין בי שום חרטה", הוא חוזר שוב ושוב, "אין בי שום ספק. תחזירי אותי עכשיו לאותן שניות באירוע בחברון - אני פועל בדיוק אותו דבר. כי ככה היה צריך לפעול".
הפגנת תמיכה באלאור אזריה, יוני 2016צילום: פלאש 90
על אף הרשעתו בהריגה אמור אזריה לשרת במילואים: "כשהשתחררתי מצה"ל קיבלתי צו סיפוח ליחידת מילואים ותעודת לוחם קרבי במילואים." הוא אומר, "אני תמיד אוהָב את המדינה ואת צה"ל. עם ישראל עומד מאוחד מאחורינו כל הזמן הזה, ואני מודה לו על התמיכה והעזרה למשפחה שלי בכל רגע. זה לא מובן מאליו. אין כמו עם ישראל".
אזריה, שהיה בעת האירוע סמל ביחידת כפיר, משחזר את פרטי האירוע בתל רומיידה: "ראיתי שיש לו מעיל מנופח, שחור, והיו צרחות, 'שמישהו יעשה משהו'. היתה סכין, מונחת מרחק נגיעה ממנו. אני הייתי בשטח, אני ראיתי את המרחק של הסכין". לדבריו, הבין שנוסף על הסכין, נושא המחבל מטען על גופו. "הכל ביחד הוביל לאינסטינקט של רגע. הכל התחבר, ופעלתי בדיוק כמו שחינכו אותי מתחילת ההכשרה כלוחם. אני זוכר שדרכתי את הנשק, צעקתי למ"פ ולמ"מ 'זוזו, זוזו', יריתי לו לעבר הראש - ופה זה נגמר.
"יריתי ירייה אחת. הראש של המחבל היה האיבר החשוף היחיד, ואני למדתי בקורס חובשים שכשהראש נפגע, זה משפיע על כל הגוף".
"אני יודע שאני זכאי ושפעלתי כמו שצריך. עובדה, אחרי האירוע המשכתי לאבטח את העדלאידע בחברון במשך ארבע שעות, עם נשק ומחסנית ב'הכנס'. אומרים שזה ירי לא כמו שצריך? הקצין בשטח לוקח את הנשק, פורק אותו ומרחיק אותך מהנשק".
אלאור אזריה עם הוריו בבית הדין הצבאי במהלך המשפטצילום: פלאש 90
רק עשר שעות לאחר התקרית נלקח אזריה לחקירה; "החוקרת ישבה מולי ואמרה לי, 'תקשיב, אתה מואשם ברצח פלשתיני'. הייתי בהלם. אמרתי 'מה רצח? איזה רצח? מה יש לך? ואיזה פלשתיני? זה מחבל'. גם לראש צוות החקירה היה קשה לשמוע את האמת שלי. אחר כך הבנתי שהם רצו ללכת על פי מה שבכירי המערכת כבר הצהירו בפני התקשורת".
"אני נחקרתי ב־18:00 או ב־18:30, וכבר שעתיים קודם בוגי יעלון, שר הביטחון – ברוך השם, לשעבר – יצא בהודעת גינוי לתקשורת, וגם הרמטכ"ל. כביכול, אחרי חקירת מצ"ח ותחקיר מבצעי. איפה ההיגיון, אם אני נחקרתי רק אחרי שעתיים? שהעם יחליט מי משקר. דובר צה"ל יצא בהודעה עוד לפני החקירה שלי, שהרמטכ"ל רואה את הדברים בחומרה".
"לא היה קורה כלום אם הכל היה הולך ישר. אם לא היו עושים עיוות דין, וכל מיני בכירים לא היו פותחים את הפה שלהם ואומרים שטויות".
"עד עכשיו אני לא מעכל את זה. אני יודע שפעלתי כמו שצריך, לא יעזור לאף אחד. לכן הלכתי עד לערעור. כמה שניסו להוריד אותי מזה, לא ויתרתי. אמת יש רק אחת, ואני הולך איתה עד הסוף ובראש מורם.
"ניסו להגיע איתי להסדר, שאני אביע חרטה ואודה. אמרתי, שום דבר. אין לי על מה להתחרט. אף אחד לא יכול להיכנס לשיקול דעת של לוחם בזירה מבצעית בשטח עוין. אני לא מודה ואני לא מביע חרטה, ואני יודע שפעלתי כמו שצריך, ובמשפט צדק אני אצא זכאי לגמרי, ולא מעט אנשים יצטרכו להשפיל את המבט שלהם.
"בערעור הראינו כמה כל ההליך היה משובש ומכור. הדחת עדים, עיוות עובדות. את העדות הכי מרכזית, העדות של המ"פ שלי, פסלו. ועדיין הרשיעו אותי. מה שקרה פה הוא שהפקירו חייל, לטובת זה שהפלשתינים לא יקומו ויעשו יום זעם, כמו שיעלון הסביר. למרות שלפלשתינים לא חסרים ימי זעם".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לכתבה: "הטענות הועלו על ידי הסניגורים מטעמו של אלאור אזריה לאורך המשפט בשתי הערכאות. אזריה הורשע בעבירה חמורה של הריגה, והכרעות הדין מדברות בעד עצמן".