ש: אני מורה בבית ספר. האם לדבר עם התלמידים על הרצח הנורא של נערה תמימה על ידי מחבל מרושע?
ת: ודאי לדבר, הרי הילדים מאוד מוטרדים.
ש: ומה לומר להם?
ת: שצריך עוז וגבורה. הרי אנו נמצאים במצב של מלחמה. אין לרמות את עצמנו. מאז קום המדינה, ועוד לפני כן, אנו במלחמה. יש לנו מבחוץ מאות מיליוני אויבים, ובפנים מיליונים. ומה שאנו חיים בשקט, מלבד אירועים חד-פעמיים נדירים, זה בגלל שיש לנו צבא שמוסר את הנפש.
ש: אז לעולם חרב?!
ת: לא לעולם. בעתיד, "וכתתו חרבותם לאיטים וחניחותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב, לא ילמדו עוד מלחמה". אך טרם הגיע זה הזמן. ובמלחמה, לצערנו נהרגים אנשים. אין הבדל בין חיילים לבין אזרחים. כל אזרח חייל וכל קילומטר גבול.
ש: אז יש לקבל בשיווי נפש שיהיו פיגועים?
ת: חס וחלילה, יש להזדעזע ולהצטער ולבכות. אבל אין להיות מופתע. כמו שאומרת הגמרא: "מאי קסברת"? מה חשבת – שהמחבלים עשו תשובה, שהם הפכו לצדיקים? עוד לא! לכן אל תהיה מופתע, התכונן נפשית שדברים כאלה יכולים לקרות.
ש: ובטחון בה'...?
ת: ה' מעולם לא הבטיח שבמלחמה לא יפלו. לכן מי שנטע כרם, בנה בית או נשא אשה, לא יצא למלחמה פן ימות. וכן בצבא של דוד, חייל היה נותן גט לאשתו, כדי למנוע בעיות. יש להכניס לעצמנו עמוק בראש, שאנו במצב של מלחמה, ושבמלחמה נהרגים, ושכל אזרח חייל, ושמה שיש כה מעט נרצחים, זה נס מופלא שמחובר למסירות נפש נפלאה. וכן להכניס לעצמנו לראש שהערבים עוד לא עשו תשובה, ובסוריה השכנה, ערבים רצחו חצי מיליון ערבים!
ש: נכון. יש לראות הכל בפרופורציה.
ת: כן. גם בפרופורציה לעומת סיבות מות אחרות, כגון תאונות דרכים, שנהרגים בממוצע אדם אחד ליום. זה באמת מזעזע, כי אין שום סיבה לכך. צריך לנסוע בזהירות. ומי שעובר על חוקי התנועה, כגון נסיעה על פס לבן, או עקיפה אסורה, או מהירות מעל המותר, צריך לשלול לו את הרישיון לכל חייו, להחרים לו את הרכב, למכור אותו לטובת טיפול בנפגעי תאונות, ולהטיל עליו קנס של חצי מיליון שקל, גם לטובת אותם נפגעים.
ש: זה לא מוגזם?
ת: לא. חיי אדם אחד שווים פי מיליארד. וכן מה שבעל הורג את אשתו, אין שום סיבה לכך. אם הוא בהמה, שלא יתחתן. וגם אם הוא מכה את אשתו, כי הוא חיית טרף, שלא יתחתן, אלא ילך לטיפול. מזה יש להזדעזע באמת. מספר הנהרגים על ידי מחבלים, הוא קטן מאוד לעומת תאונות דרכים, קטטות במשפחה ומחוצה לזה, ועולם תחתון.
ש: כל זה רע.
ת: נכון. אבל, כמו שאמרת, יש לראות הכל בפרופורציה. יתר על כן, בחורה שנרצחה על ידי מחבל מרושע, הרי נפלה על קידוש השם, זה עדיין נורא ואיום, אבל יש קורטוב ניחומים. לא כן, מי שנהרג בתאונת דרכים, זה ממש טרגדיה. וכן אשה שנרצחת על ידי בעלה ושאר קטטות נבזות.
ש: ובסיכום?
ת: חזק ואמץ. ה' יקום דמה.