אחרון לוחמי מרד גטו ורשה, שמחה רותם הידוע בכינויו קאז'יק הלך היום (שבת) לעולמו בגיל 94 בביתו בירושלים. רותם נלחם במהלך מרד גטו ורשה ושימש כקַשָּר בין הבונקרים. בסיום המרד פיקד על חילוצם של לוחמים מהגטו הבוער דרך תעלות ביוב. במעשה זה הציל את אחרוני המורדים ממרד גטו ורשה, שמר עליהם ואפשר להם להסתתר ביער ובדירות מסתור עד תום המלחמה
נשיא המדינה ראובן ריבלין נפרד הערב מוצאי שבת, משמחה רותם ז"ל ואמר: "אנחנו נפרדים הערב בהצדעה מהנער קאז'יק שהיה לשמחה רותם, אחרון הלוחמים בגטו ורשה.
קאז׳יק חזר לגטו ורשה ב-1942, כשהוא בן 18, שלושה חודשים אחרי ששלחו אותו הוריו לראדום, כדי שיינצל מהגורל הצפוי לרוב יהודי פולין. הוא שמע מה קורה בגטו ולא יכול היה לשבת בשקט.
כשהגיע, מצא עצמו משוטט בין הריסות, מחפש לשווא קולות ופנים. רק חורבן ומוות ראה מולו. 'התיישבתי בתוך ההריסות האלה', סיפר בעדותו, 'לא ידעתי בדיוק איפה אני, ידעתי שאני בתוך הגטו... דמיינתי לעצמי שאני היהודי האחרון בגטו ורשה או בורשה בכלל'.
קאז'יק לא היה היהודי האחרון בגטו ורשה. הוא הצטרף למרד גטו ורשה והצליח לחלץ מהגטו עשרות לוחמים ולהעבירם לצד הארי. בין העשרות הללו היו שניים ממנהיגי המרד, יצחק צוקרמן וצביה לובטקין.
כשעלה לארץ אחרי המלחמה, הקים קאז'יק בית ומילא שורה של תפקידים ציבוריים במדינה עליה בקושי יכול היה לחלום כשישב וראשו בין ידיו, מיואש וחרד בין הריסות הגטו.
מי שדימה לרגע שנותר היהודי האחרון בגטו ובורשה כולה, היה לאחרון הלוחמים של מרד גטו ורשה שנותר בחיים.
בראיון שנתן, נשאל מה המסר שהיה רוצה להעביר לבני הנוער במדינת ישראל וענה: 'להיות בני-אדם. אנחנו חיה על שתי רגליים. ממש כך - כך אני חושב, כך אני מרגיש. ובין החיות האלה, על שתי רגליים, יש גם אנשים, שראויים לשם הזה - אדם.'
תודה על הכול קאזי'ק. אמר נשיא המדינה. "אנחנו מבטיחים להשתדל יום יום להיות ראויים לשם 'אדם'"