אוהבים בחינם: "מעשה החסד שלי הוא נתינת חוויה משפחתית חיובית"

ליאור אליאס, בת 27 מירושלים, היא צלמת בעלת עסק עצמאי שהקימה. ליאור החליטה להעניק צילומי משפחה למשפחות מאותגרות פוריות וליצור להן זיכרונות שמחים.

חסד בכמה שורות

"בר"ח ניסן נולד פרויקט הצילום של משפחות מאותגרות פוריות. הכוונה למשפחות שנמצאות כעת בטיפולי פוריות, שעברו הפלה, לידה שקטה וכו'. בפרויקט אני מעניקה למשפחה חווית צילום בטבע עם האנשים הכי קרובים אליהם תוך כדי חיוכים ורגעים שמחים של יחד, שמזכירים לנו שיש סיבות לשמוח ולהגיד תודה.

הקונספט של הפרויקט הוא שהמשפחה בוחרת אם לשלם או לא ואם כן, אז כמה שנוח להם. 

חשוב לי ליצור להם זיכרונות טובים שישבו על מסך המחשב ובספרייה בבית, שאפשר להסתכל בהם כל יום ולזכור מי אנחנו ומה טוב בחיינו. אני מרגישה שמעשה החסד שלי הוא נתינת חוויה משפחתית חיובית שהיא גם מזכרת, עם הסתכלות על המתנות שה' נתן ונמצאות סביבנו ובתוכנו יום יום. הייתי רוצה שאותן משפחות יזכרו תמיד מי הם, ממה הכל התחיל ושיש טוב למרות כל החושך.

העסק שהקמתי הוא לעילוי נשמת אמא שלי, לבנה, ונקרא על שמה:'אור הלבנה'. כך שמבחינתי מדובר חסד שבתוך חסד".

כיצד הכל התחיל?

"בחודש חשוון השנה, במהלך ההיריון השני שלי, הגעתי לבדיקת שקיפות עורפית שמתבצעת בשבוע 13. הרופא שתק והבנתי לבד שההיריון נגמר... באותו רגע השמיים נפלו עליי, זה היה הריון שמאוד חיכינו לו ורצינו אותו ולא היה קל להגיע ליעד. ביום המחרת תוך כדי ריצות וטלפונים על מה ואיך, קיבלנו על עצמנו החלטה שמכאן אנחנו יוצאים עם הראש למעלה ומודים על הקיים ועל החיים.

ידעתי שאני רוצה לעזור לאחרים להתרומם אך לא ידעתי איך, עד שנפל לי האסימון שיש לי דבר יקר ביד ואני אעשה את מה שאני הכי אוהבת לעשות: לתעד, להשאיר מזכרת".

מעגל החסד

"מאז שהתחלתי לצלם משפחות מאותגרות פוריות,  אני מצלמת משפחה בין פעם בשבוע לפעם בשבועיים".

ליאור אליאס "ידעתי שאני רוצה לעזור לאחרים להתרומם"  צילום: באדיבות המצולמת

סיפור בלתי נשכח

"היו כל כך הרבה סיפורים שנגעו ללבי ומלווים אותי בכל מחשבה. אחד מהם היה שמישהי הפנתה אלי זוג ללא ילדים, שבחרו להצטלם למרות הכל. היא אמרה שהיא הסתכלה שוב ושוב בתמונות וראתה חיים למרות הכל. או שאחת הנשים שצילמתי אמרה לי שבזכותי היא אוהבת להסתכל על עצמה ומרגישה שזו היא האמתית".

עצה לאהוב בחינם

"הטיפ שלי לעשיית טוב, הוא לחפש איפה מתחיל להיות חשוך ולנסות בדרך שלי וביכולת שלי להאיר קצת את אותו מקום. לנסות לגעת עם הלב שלי בלב של האחר.  זה נשמע קלישאתי אבל אם נפשט את זה למעשים, אפשר להתחיל בחיוך והתעניינות באחר ומשם הדרך ברורה יותר".