הזמן מרגע הלידה ועד השחרור הביתה פועל אחרת. הכל קורה מהר כל כך ונשים רבות מתארות את התקופה הזו כרצף של אירועים מעורפלים שהן בקושי זוכרות ממנה משהו. אבל אחר כך, כשנכנסים לשגרה יש זמן להרהר על הדברים שאולי היינו עושות אחרת. באופן לא מפתיע, לנשים רבות יש חרטות לגבי החלטות בלידה או לאחריה.
לטובת אלו שמתחילות את מסען לעבר האימהות או עומדות ללדת ורוצות להתכונן טוב יותר שאלנו נשים שילדו, מה היית עושה אחרת לאחר הלידה ואלו היו התשובות שלהן:
הפרדה וביות
אחת הסוגיות הנפוצות ביותר שנשים מתחרטות לגביה היא הנושא של היכן התינוק החדש יישן בלילה. עבור חלק מהנשים הלילות במחלקה הן הזדמנות להטען לפני שחוזרים לשגרת הבית-ילדים-טיפול בתינוק חדש וההחלטה על ביות מלא הקשתה עליהן לנוח ולאסוף את הכוחות הדרושים להן כדי לתפקד.
רעות (33) מספרת: "כל החברות שלי דברו על ביות מלא ואפס הפרדה, ולמרות שמאד רציתי את הזמן שאחרי הלידה לנוח החלטתי בלידה השלישית שלי ללכת על האפשרות הזו גם כן. אבל התינוק שלי היה חסר מנוחה ומעט לישון. ביליתי את שלושת הימים שלי במחלקה כשהוא על הידיים שלי או של בעלי, נותנת יחס לילדים שלי ולאורחים שמגיעים ומשתחררת כשאני מותשת. בדיעבד הייתי צריכה להקשיב לאינסטינקטים שלי ולתת לצוות התינוקיה לטפל בו בלילות כדי שיהיה לי את הכח לטפל בו כשנחזור הביתה."
החרטות בנושא זה מגיעות משני הצדדים וגם נשים שבחרו בהפרדה מוצאות את עצמן מתחרטות לפעמים. נעמה (28): "ילדתי בפעם הראשונה בלידה לא קלה ולכן החלטתי על הפרדה. נעזרתי כמה שאפשר בצוות המחלקה כדי לרחוץ את הבת שלי, לחתל אותה וכשהגעתי הביתה והייתי איתה לבד לראשונה הרגשתי שההתמודדות איתה 24/7 גדולה עליי. אמנם התחושה הזו נעלמה תוך כמה ימים אבל אני תוהה האם הייתי חוסכת את ההלם ממני במקרה בו הייתי בוחרת בביות חלקי או מלא."
קבלת מבקרים
לפני כחודש הרשת געשה בגלל סטטוס ותמונה בפייסבוק של קייטי בואומן, אמא שהעלתה לדיון את נושא הביקורים לאחר הלידה ויצאה בקריאה לבני המשפחה והחברים לא ללכת לבקר את היולדת בבית החולים, אלא לתת לה זמן לנוח.
https://www.facebook.com/livingmyfamilylife/photos/a.107067487315945/156162602406433/
נשים רבות הזדהו עם הפוסט הזה ותיארו את הנושא של קבלת אורחים לאחר הלידה כאחת החרטות הגדולות שלהן, והיו כאלו שאף הגדילו לספר על כניסת החמות אל חדר הלידה במקום הבעל, מבלי לבקש את רשות היולדת. "הייתי עדיין משותקת בגפיים התחתונות מכמות האפידורל שהזריקו לי ומותשת מ-25 שעות צירים. כל מה שרציתי זה לישון. פתאום התחילו לזרום לחדר ההורים והאחים שלנו. לא רציתי לראות אף אחד ולא רציתי שאף אחד יראה אותי ככה. אבל לא שאלו אותי. הייתי צריכה להציב גבולות ולהגיד לאנשים שלא לבוא עד שאני מוכנה לכך." נעמי (25)
תיעוד ותמונות
אחת החרטות הנפוצות ביותר בקרב נשים אחרי לידה היא סוגיית התיעוד. נשים רבות מתחרטות על שלא הצטלמו לצילומי הריון או שלא הקדישו זמן לצילום משפחתי לאחר הלידה.
"לאחר הלידה הראשונה היינו עסוקים כל כך בלהבין איך לעשות דברים נכון ואיך להספיק לעשות את הכל, כך שיצאנו מהבית חולים בלי לצלם תמונה אחת אפילו. לאחר הלידה השניה צילמנו תמונה של התינוקת כדי לשלוח להורים וכשחזרנו הביתה קלטנו שאין לנו תמונה שלנו כמשפחה לאחר הלידה. רק חודש אחרי הצלחנו להצטלם כולנו יחדיו כמשפחה.
הלידה האחרונה שלי היתה לפני כחודשיים וילדתי בבית היולדות שמיר. אחד הדברים שהם מציעים שם לכל יולדת, זה צילום משפחתי על ידי צלם. שכשבעלי הביא את הילדים ביום השחרור, עשינו תמונה יפה ומקצועית של כולנו. אפשר להגיד שזה היה סוג של תיקון עבורי." יעל (29).