יש דברים שלומדים בדרך הקשה, ויוסיף דעת יוסיף מכאוב...
לאחר לידת הנכד הבכור שלנו התחלתי להבין ללבו של האיש שעומד לצידה של אשתו היולדת חסר אונים. בזמנו בעלי דווקא לא התרגש במיוחד מהמסע שלי, ולא הביע מעורבות מיוחדת אפילו עם הכאב הפיזי שלי, הוא מצא מפלט בתשאול אובססיבי שלי לגבי כל מכשיר וצינור שהיה בחדר הלידה, עם בקשת הסבר רפואי מפורט לפרוטוקול, מה ששאב את שארית כוחותיי.
אבל פעמים רבות נקראתי ללידה, ומצאתי יולדת מחויכת חובקת את הרך הנולד בכיף, ולצידה סרוח על רצפת החדר איש גדול ממדים, חיוור וחלוש, כשעיניו פקוחות בתימהון ובכאב ובאפיסת כוחות. כמה קשה היה לו ללדת, אילו רק היתה מסכימה לאפידורל...
וגם לאחר הלידה, ישנם לא מעט אבות שחווים טלטלה נפשית. מחקר שהתבסס על נתונים של ארבעת אלפים גברים מניו זילנד מצא כי אבות לעתיד נמצאים בסיכון לפתח תסמיני דיכאון אם הם חשו סטרס או הם או נשותיהם לקו בבריאות לא תקינה. שיעור העלייה בתסמיני הדיכאון היו גבוהים יותר בתקופה לאחר הלידה, והיו קשורים למצב סוציאלי נמוך וגם לקשיים במערכת היחסים הזוגית. החוקרים הציעו למפות את האבות שעלולים לפתח דיכאון ולהזדקק לעזרה, ולדייק את עיתוי ההתערבות (במהלך ההיריון או לאחר הלידה), לרווחת המשפחה כולה.
ויש דיכאון של סבתות, לאחר לידת נכדי הבכור, בו חוויתי כל ציר ביחד עם בתי, בקשתי להניח את ראשי במיטה מסודרת בסוויטה פרטית בבית החלמה לאימהות של יולדות, ולא מצאתי כזה.
אין ספק שמי שיתבונן במפה הדמוגרפית, יוכל לשפשף את ידיו בנחת. למרות שיעור הרווקוּת הגבוה, שיעור הילודה בישראל הוא בין הגבוהים בעולם המערבי. זה נכון גם אם נתבונן במשפחות היהודיות הלא-דתיות בלבד. במקביל, מספר הנשים העובדות גם הוא בין הגבוהים. אם אנחנו רוצים לעודד את מוסד המשפחה ואת הילודה כערך לאומי, נצרכים צעדים לטובת האם העובדת. חשוב גם להגדיל את זכויותיהן של הנשים העובדות במשרה חלקית, מתוך אידיאולוגיה ושל השקעה בגידול הילדים בעודם רכים.
הארכת חופשת הלידה היא אחד הצעדים שבאו להעצים את האימהות ולמרכז אותה. אמנם השיח מתרכז בתועלת הנגזרת להתפתחות התינוק, אבל אני רוצה לטעון שהשקעה בתקופת משכב הלידה חשובה קודם כל להחלמת היולדת ובמידה מסוימת גם משפחתה, שהרי הם עברו יחדיו מסע הריוני שבשיאו הלידה. זאת 'התאוששות' ממסלול של תשעה חדשים ולא רק מתהליך הלידה. המסר שלי הוא שכדאיְ להשקיע באימהות. מצצי את הנחת עד תומו. התקופה הזאת לא תחזור.
גם האיש יכול ליטול חלק בחופשת הלידה. היום מעט מאוד אבות מנצלים את חופשת הלידה כחופש עבורם. החוק מנסה לעודד מהפך בחשיבה, ומגמיש את התנאים לכך. בעולם המערבי זה נהיה מקובל יותר ויותר.
הכרתי את הסופרת זהבה קור דרך הצחוק המתגלגל שהיא חוללה בתוכי כשהגיע לידי ספרה 'אבא בחופשת לידה', בו היא מתארת אמא שופטת מחוזית שאינה יכולה להיעדר מהעבודה יותר מדי, ולכן בעלה מתגייס לטפל בתינוק ובבית בחודשים הראשונים שאחרי הלידה. חלק מהקווים של הדמות היו מוכרים לי מאיזשהו מקום...
למאמרים נוספים