המעבר להורות הוא אחד מהשינויים המשמעותיים ביותר שעובר היחיד. הוא מחייב את ההורה הצעיר כהרף עין לשנות באופן טוטלי את כל מרכיבי חייו האישיים, הזוגיים, המקצועיים והחברתיים. הוא משנה את האיזון שנבנה במשך שנים רבות ומחייב בנייה מהירה של איזון חדש בכל המרכיבים הללו. שינוי זה דורש הסתגלות מהירה למצב החדש וכוחות נפש רבים. אולם חלק מההורים מתקשים להכיל את רעידת האדמה הזאת והם נתקפים בדיכאון, שיש לראות בו כשלב מעבר להסתגלות להורות.
דיכאון לאחר לידה נתפס עד לפני שנים אחדות כתופעה ייחודית רק לנשים, אולם בשנים האחרונות עם גידול השיתוף של האב בגידול הילדים תופעה זאת החלה לצבור תאוצה גם אצל גברים.
דיכאון לאחר לידה אצל נשים
80% מהנשים חוות דכדוך לאחר לידה, המכונה בספרות המקצועית "בביבי בלוז". אצל מרבית הנשים תופעה זאת נמשכת עד שבועיים לאחר הלידה, כאשר השינויים ההורמונליים מתאזנים בגוף התופעה נעלמת. אולם אצל רבע מהיולדות מתפתח דיכאון לאחר לידה, הנמשך מחודש ימים ועד שנתיים. הוא יכול להופיע בסמוך ללידה ועד כשמונה חודשים לאחריה.
הדיכאון לאחר לידה בא לידי ביטוי ברגזנות, בעייפות, בהסתגרות או בפנייה לעיסוקים מחוץ לבית. תופעה זאת אינה קלה לאבחון, כי בדרך כלל מרבית היולדות חשות תשישות ועייפות. ברם העייפות והתשישות אצל הסובלת מדיכאון לאחר לידה היא נפשית ולא פיזית כך שקשה מאוד לאתרה ולעיתים רק בדיעבד מאותרת.
תופעה זאת מתרחשת לאחר לידה, מאחר שהתינוק דורש מהאם התמסרות טוטלית עד כדי מחיקת אישיותה וצרכיה. האם הטרייה חשה נטל כבד וספקות לגבי יכולתה להיות "אם טובה דייה". היא מרגישה רגשות אשמה על תחושות אלו ולא מבינה איך התינוק לא גורם לה תחושת הנאה ושמחה. לכן היא מתביישת בתחושות הללו ומנסה להסתירן ולהתכחש להן מעצמה ומהסביבה. כתוצאה מכך היא עשויה לחוש קושי הולך וגובר לטפל בתינוק, פחד להישאר עמו לבד, מתקשה להירדם. נטייה להתפרצויות בכי, זעם. נראה כי היא מתפקדת בחוסר כוח ולא מגלה התעניינות בנעשה סביבה. או כדברי בעל של אחת הנשים הללו : "היא הייתה עד לאחרונה אישה אנרגטית ומלאת שמחת חיים ואהבנו לצחוק רבות ולבלות, ואילו עתה, לאחר שהגשמנו את רצוננו להיות הורים, היא השתנתה בלי היכר: אינה מתעניינת בתינוק ובסביבתה, מזניחה את עצמה ורק רוצה שיניחו לה"
ישנן סיבות שונות לדיכאון לאחר לידה:(בדרך כלל מופיעה סיבה אחת מתוך השלוש)
- סיבות ביולוגיות- שינויים הורמונליים בגוף האישה.
- סיבות אישיות- גורמים באישיות האישה, חוסר בשלות להורות, מצב הזוגיות.
- גורמים בילוד- לידת ילד פגוע או לידה טראומתית.
דיכאון לאחר לידה אצל גברים
מחקרים מראים כי 7%-10% מהגברים סובלים מתופעה של דיכאון אבהי, המתרחש בחודשים הראשונים לאחר הולדת הילד הראשון. עם זאת, החוקרים מאמינים כי תופעה זאת נפוצה הרבה יותר, אך היא לא נחשפת בשל הסטיגמה החברתית וגברים נוטים להתבייש בה ולכן מסתירים אותה. כמו כן הסביבה ממוקדת יותר באם ובתינוק ולא מודעת לתופעה.
תופעת הדיכאון נעשתה שכיחה גם אצל גברים בעקבות השינויים במבנה המשפחה, בה ההורות הינה יותר שוויונית, האב הפך לשותף פעיל בגידול הילדים. אם בעבר הספרות המקצועית התייחסה רק להולדתה של אם , הרי עתה מדברים על הולדתם של הורים, מכאן גם שינוי המושג "מאם טובה דייה" "להורים טובים דיים ". כי שני ההורים משפיעים על ההתפתחות הפיזית והרגשית של הילדים.
גם אצל גברים, דיכאון לאחר לידה, נוצר כתוצאה מלידת תינוק חדש המלווה בשינוי משמעותי בכל אורח החיים ומביא עמו מטלות חדשות, חוסר שינה ולחצים שלא היו קודם לכן.
חלק מהתסמינים של דיכאון לאחר לידה זהים אצל גברים ונשים, כמו עייפות, תשישות, קשיי שינה חוסר אנרגיה, מצבי רוח ועצבות. אך יחד עם זאת ישנם תסמינים נוספים הייחודיים רק לגברים, כמו, התפרצויות זעם ללא סיבה מובנת, נטייה לפנות לשתייה ולסמים. חיפוש ריגושים, כמו רומן חדש, הימורים ונטילת סיכונים. התבודדות והסתגרות, או יציאה מהבית והעלמות לשעות רבות וכן ירידה בתפקוד.
ישנן מספר נסיבות המעודדות באופן משמעותי היווצרות של "דיכאון אבהי":
- דיכאון לאחר לידה אצל האישה- מחקרים מצביעים כי 50% מהגברים הסובלים מדיכאון לאחר לידה גם בנות זוגן סובלות מכך. הנטל של המצב החדש מקשה על ההסתגלות של שניהם. על אחת כמה וכמה כאשר מערכת היחסים עם בת הזוג אינה תקינה. כל המצבים הללו יוצרים לחץ שהאב הצעיר מתקשה לעמוד בהם.
- קשיים וחוסר הסכמה לגבי ההתנהלות המשפחתית החדשה- בני הזוג מתקשים להסתגל יחדיו לעמוס בקצב השינויים שנוצרים כתוצאה מהבאת ילד לעולם.
יש חשיבות רבה לאיתור הדיכאון האבהי, מאחר שמחקרים מצביעים כי לדיכאון זה השפעה רבה על ההתפתחות הרגשית של התינוק לטווח ארוך. ילדים לאבות שסבלו מדיכאון לאחר לידה נמצאו לוקים בשכיחות גבוהה בבעיות פסיכיאטריות מאשר ילדים באוכלוסייה הכללית. לכן יש לשם לב לתופעה ולא להתמקד רק באם הטרייה. חוסר התייחסות לבעיה עשויה להאריך את משך הזמן שלה ולגרום להחמרתה. לכן על הסביבה הקרובה יש לתת את הדעת למצבו הרגשי של הזוג ולהעניק להם את התמיכה המתאימה.
ההשפעה על הזוגיות
כל אחד מבני הזוג הוא הורה טרי, חש תחושת ריחוק ונטישה גדולה מהשני. הוא /היא מרגישים שהשני אינו שותף בנטל ורוב העומס נופל על אחד מההורים והוא צריך לטפל הן בתינוק והן באם/אב. כתוצאה מכך חוסר האונים הולך וגובר.
בן הזוג צריך לדעת כי זו תקופה זמנית, הדורשת אורך רוח וסבלנות רבה, אך תקופה זאת תעבור. אם תקופה זאת תלווה במריבות ובקונפליקטים המצב יחמיר ותהליך ההסתגלות יהיה איטי יותר. אולם אם בן הזוג יתאזר בסבלנות וישקיע במערכת יחסים, הוא יזכה לשיפור מהיר וחזרה לשגרה באופן מהיר יותר.
מה נתן לעשות כדי להתגבר על תקופה זאת:
- מתן תמיכה ואוזן קשבת - על בן הזוג להבין כי התנהגות זו היא פועל יוצא של מצוקה אישית, יש לסייע , לתמוך ולשמש אוזן קשבת ולעודד. לא להיות ביקורתי ושיפוטי.
- חיפוש תמיכה אישי– תקופה זאת בן הזוג מרגיש מוצף ולבד. עליו לא להתבייש לבקש עזרה של הסביבה הקרובה כמו משפחה וחברים, או סיוע של גורם מקצועי לאחד מבני הזוג או לשניהם ביחד.
כיצד מתמודדים
דיכאון שאינו מטופל כרוך בסבל רב להורה החדש ולסביבה. חוסר התייחסות עלול להחמיר את התופעה ולהפוך אותה לממושכת יותר וקשה יותר לטיפול. על הזוג ועל הסביבה לשים לב למצב של כל אחד מבני הזוג. שניהם זקוקים לתמיכה ולעזרה מתאימה .
האחריות המשותפת להורות תקינה מחייבת שימת דגש למצבם של שני בני הזוג. אי לכך, הטיפול במקרים אלו הוא טיפול משולב הן של האישה והן של בן הזוג, על מנת ללמדם להסתגל למצב החדש ולהתארגן כראוי סביב השינוי המשפחתי. הטיפול יתמקד בהתמודדות עם השינוי שנוצר ובמעבר מזוג למשפחה.
הולדת הורים, היא לא קלה ופשוטה, אלא מצריכה תקופת הסתגלות לשני בני הזוג. לעיתים רק אחד מהם זקוק לסיוע כדי לעבור את התקופה הזאת. זוג אשר יהיה קשוב למצוקות של השני, לאורך השנים תמיכה זאת תיחרט במפה הזוגית, ותביא לכך שבן הזוג יזכור ויוקיר אותה שנים רבות על זאת שלא השאיר אותו לבד במכאובו. בדרך זו הוסיף נדבך לקשר הבלתי נתן לערור ביניהם והעלה את תחושת הקרבה והאמון בין שניהם.
הכותבת: רונית כהן זמורה - מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית.