ברוח הימים והשבתות בם מספרות לנו פרשות השבוע איך הכל התחיל ומי המתחילים, נכתבות המילים הבאות. איזו עוצמה יש בפסוקים המגלים מעט מאישיותם של הענקים האלה. אני מסתכלת בפליאה, כל פעם מחדש, על הדמות של רבקה למשל, על התבונה והאומץ שלה. מתמלאת ענווה מול דמותה של רחל, שידעה לחכות בסבלנות. הלוואי והייתי יורשת מהאימא המיוחדת הזו ולו מעט מהסבלנות שיש לה במסע חייה.
ההשוואה בין האמהות שהיו עקרות, לעקרות של ימינו - בלתי נמנעת. כעקרה של הימים האלה מצפים ממני (וגם אני מעצמי לפעמים) לקחת דוגמא ולהתחזק, ללמוד, להאמין ולהתפלל. קטונתי, כי באמת לא נועדתי לגדולות, אלא להתמודדות הפרטית והקטנה שלי, של חוסר ושל צמא. אין לי את כוחות הנפש כמו לאישה המסוגלת לוותר לאחותה על היקר מכל. אין לי... ואז אני מרימה את עיניי ומסתכלת על אחיותיי לצרה, העקרות ''המודרניות'' של הזמן הזה, וליבי מתמלא הערצה.
את שלמדת להזריק לעצמך אחרי ששברת את מחסום הפחד שהיה טבוע לך מילדות, את שמתמרנת כלוליינית בקרקס בין העבודה, לבית, להתנדבות הקבועה שלך - גם בין המעקבים, את שאספת את עצמך אחרי ההפלה הכואבת לעוד ניסיון של תקווה- אתן הגיבורות שלי. הכוח הפנימי שמניע אתכן, החלום המסרב להיכנע לייאוש - מופלאים בעיניי.
האימהות של ימינו לא נדרשות רק לצפות ולהתפלל כבעבר, האמהות של היום צריכות להתמודד עם מערכת רפואית, בדיקות פולשניות, זריקות ואינסוף פרוצדורות ביורוקרטיות. אז כן, אחיותיי לתור במחלקה, אני מעריצה אותכן! אני מעריצה אותך הממשיכה לנסות גם אחרי שההפריה ה12 נכשלה. אני מעריצה אותך שהחלטת לקחת הפסקה כדי להתפנות קצת לזוגיות שלך ולחזק את היסודות בתוך כל הייסורים האלה. אני מעריצה אותך שאזרת אומץ וקבעת תור לרופא מתוך קושי עצום, עשית את הצעד הזה ואת גדולה בעיניי. וכן אני מעריצה גם אותך שבחרת להיות אימא בדרך קצת אחרת והחלטת לאמץ מתוך ידיעה שזה לא הולך להיות פשוט והחברה שלנו לא תמיד עושה את החיים קלים.
החברה שלנו מעודדת ילודה ומשפחתיות ומחלקת את המדליות בהתאם, ולא תמיד יודעת להעריך את ההתמודדות ואת המסע. במדרשה בה למדתי הוקסמתי ממשפחות ברוכות הילדים ומהאימהות העומדות בראשן, כיום אני מוקסמת לא פחות מהנשים שצריכות לעבור את המסע בשביל המשכיות בדרך זו או אחרת, נשים המחזיקות בשיניים את התקווה ועובדות מאוד קשה למענה.
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל; וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים, וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ. הלוואי שה' יזכור וישמע ויפתח, האימהות של ימינו מקיימות את החלק שלהן במשוואה הכי טוב שהן יכולות.