ט"ו בשבט זה חג של טבע, ובטבע מתרחש תהליך תמידי ויעיל מאד של מיחזור אורגני. לכן אין מתאים יותר מחג הטבע, הלוא הוא ט"ו בשבט, בכדי ללמד אתכם יצירה מגניבה עם טוויסט מחומרים שיש בכל בית. בנוסף לכיף יש פה העשרה של אוצר המילים, הבנה של רצף ותהליך, עידוד לחשיבה מחוץ לקופסא ופתרון בעיות, וגם איך לא... המון חומרים ממוחזרים!
מה נחוץ לנו?
- קופסת שימורים ריקה, נקייה ומיובשת
- מעט פלסטלינה
- צבעים, עיניים זזות, דבק, בריסטול...
- מעט אבנים גדולות (לא יותר מדי) שיכנסו לקופסת השימורים בקלות
- חופן קטניות יבשות שהושרו מראש במים למשך מספר שעות (עדשים מומלצות מאד)
- צמר גפן
- מים מהברז
מנחשים מה אנחנו הולכים להכין? בדיוק כך- "ראש דשא פאנקיסט". ולמה פאנקיסט? כי עם כל קטניה שתבחרו תקבלו צבע שערות קצת שונה. נסו ותיווכחו!
איך מכינים?
כל כך פשוט: מצמידים פלסטלינה לשוליים החדים של קופסת השימורים (חשוב מאד לא לדלג על שלב אחרת עלולים להיחתך).
צובעים ומקשטים את קופסת השימורים לקבלת פרצוף.
מכניסים את האבנים לתוך קופסת השימורים. אין צורך שיהיו צפופות מדי, להיפך, המטרה פה ליצור הגבהה לצמר הגפן שיונח מעליהן ובו בזמן לאפשר אוורור בתוך קופסת השימורים.
מרטיבים היטב את צמר הגפן ומניחים בראש ערימת האבנים, קרוב לפתח הקופסה. מעל צמר הגפן נניח מעט קטניות בשכבה אחת (עדשים מומלצות מאד כיוון שהן נובטות מהר).
וזהו! כל שנותר הוא לשמור על העדשים לחות, שזה אומר מספר פעמים ביום לטפטף עליהן מעט מים בעזרת אצבעות הידיים (כמו בשיר: גשם גשם משמיים...- טיף טיף טף...).
תוך מספר ימים העדשים ינבטו לנבטים ירקרקים שילכו ויצמחו עד לקבלת "ראש דשא פאנקיסט" מגניב ביותר.
ואיך נכנסת פה השפה?
או הו... איפה לא: לכל אורך התהליך נדגיש ונציין את הפעלים המתאימים: להדביק, לקשט, לצבוע, לגזור, למלא, להרטיב, להניח, ללחלח (מלשון לחות).
בכדי לאפשר לילדים לחזור ולספר שוב ושוב את התהליך, כדאי לצלם תוך-כדי וכך ליצור סיפור רצף משלנו לפעילות.
נדגיש את רצף הפעולות בתהליך ונעורר שאלות מחשבה- קודם צריכים לרוקן את קופסת השימורים, אחר כך לשטוף ולנקות אותה (למה?), אחר כך נצבע ונקשט (למה כדאי לקשט עכשיו ולא בסוף?), אחר כך נמלא באבנים (למה אבנים ולא חול? נדגיש את חשיבות האוורור לתהליך ההנבטה ולמניעת ריקבון הקטניות), מעליהן נניח צמר גפן (למה צמר גפן ולא נייר?) ולבסוף את זרעי הקטניות.
זה המקום להרחיב על תהליך הזרע וההנבטה מהצד הביולוגי, אם רוצים. לסיום כדאי לעודד את הילדים לשחזר מילולית את מה שעשינו, למשל באמצעות שיחת טלפון לסבא וסבתא שמתארת את היצירה המיוחדת שהכנו לחג (כדאי להשתמש בתמונות שצילמנו לאורך התהליך).
שיהיה חג שמח ומלבב!
צילום: נועה ברק
נועה ברק- קלינאית תקשורת, מדריכת הורים ומלווה התפתחותית
לטורים קודמים