תחרויות בין האחים במשפחה זה בוודאות רע?

בת אחת רגישה ועדינה והשניה מסתגלת להכול ומסובבת את כולם, איך הן מסתדרות ביניהן? ומה המתח והתחרות גורמות להן? סיפור קטן על תוצאות טובות לתחרות בין אחיות

חדשות כיפה נועה ברק 08/01/20 10:11 יא בטבת התשפ

תחרויות בין האחים במשפחה זה בוודאות רע?
צילום: shutterstock

ככה היא נולדה, ילדה יפיפייה, עדינה, רגישה שכזאת. הדר קראנו לה. עוד בהיותה תינוקת זה בלט מאד. בכתה בקלות מכל דבר שלא היה הכי מדויק לה, פעוטה המתקשה להסתגל לכל שינוי פעוט.
כמה שמחנו בבואה, נסיכה אחרי שני בנים. וכמה קשה זה היה. חודשים על גבי חודשים של בכי. מה לא ניסינו? ידיים, מנשא, עגלה, כדור פזיו', נדנודים, טיולים.... מרופא לרופא הלכתי איתה. מבקשת לבדוק שהכל תקין פיזית, כי את הנפש אי אפשר לבדוק. וגם לא את הרגישות והתחושה.

ככל שגדלה הבנו, התברכנו בילדה רגישה מאד. "עצבים חשופים", כמו שהגדירו לנו המומחים. "זה ילך וישתפר, היא תתחספס". זה אכן משתפר, תודה לאל. אם כי עדיין קיים. אומרים שהבית הוא מקום האימונים לשדה הקרב, לחיים. ובבית יש שני אחים גדולים, בנים, שלא עושים הנחות. גם לא לאחות רגישה. ובדיעבד זה בדיוק מה שהיא היתה צריכה כדי "לגדול מזה ודי".

ואז נולדה נגה. ונגה, עם עיני התכלת שלה שבולעות את העולם, היא ההפך המשלים של הדר. ילדה מעיזה, סתגלנית, מסובבת את כולם על האצבע הקטנה שלה. 

נחזור רגע להדר. בגיל 4 שנים החלה לסבול מנוזלים באוזניים, מה שגרם לירידות בשמיעה ותסכול לאמא הקלינאית שאני ובעיקר להדר. בדיקות שמיעה, רופאים מומחים לא.א.ג, ובינתיים לא מנתחים רק עוקבים. מחיפוש פשוט בגוגל עולות עשרות המלצות לטיפול בנוזלים באוזניים: החל משיקויי קסם, דרך נרות למיניהם (לאוזן, מה חשבתם???), שמן זית, שום, צמר גפן וחסל. אז זהו, שלא חסל. הנוזלים ישנם. אחת ההמלצות היא למכשיר בשם אירפופר (EarPopper). מכשיר פשוט לתפעול שמזרים זרם אוויר מדגדג לתוך נחיר אחד ומשם לאוזן התיכונה וכך מאוורר אותה ומעודד את ייבוש הנוזלים. מכשיר יקר, אבל אין מחיר לבריאות. הייתי אופטימית כשפינטזתי איך הדרי משתמשת בו מספר פעמים ביום, ובעיית הנוזלים נפתרת צ'יק צ'ק. כי הדרי, כמו שאמרנו, ילדה רגישה. והדגדוג הזה באף הלחיץ והיה לא נעים והיא לא הסכימה לסבול אותו אף לא לרגע אחד. 

המכשיר היוקרתי מצא את מקומו אחר כבוד בארון התרופות שלנו, והנוזלים באו והלכו בהתאם לעונות השנה.
ולפני שבוע... הבחנתי שנגה לא שומעת טוב. מיד ניגשנו לרופא א.א.ג והנ"ל איבחן נוזלים באוזניים. אוי, לא עוד הפעם! אבל אולי הפעם... נזכרתי במכשיר האירפופר הנשכח, הוצאתי וניסיתי. ונגה נענתה לאתגר בשמחה ודיגמנה לכל מי שרצה לראות איך היא משתפת פעולה יפה יפה עם האוויר המדגדג, ואיך זה כיף ונעים לה באוזן וגם ממש עוזר לה לשמוע טוב. והדרי מסתכלת מהצד, חושבת... ופתאום "אמא, אפשר גם?" "בטח חמודה שלי" עניתי מיד, מופתעת. ובלב חשבתי: בטח היא תתחרט עוד רגע... אבל הדר, כמה שהיא רגישה, ככה היא פייטרית אמיתית. וכשהיא רוצה היא לא מוותרת לעצמה. ישבה בגבורה, עצמה עיניים, ולא זזה עד תום התהליך.

אז אנחנו לא מעודדים תחרות בין הילדים, וגם לא השוואות של אחד לשני, אבל הם בכל מקרה עושים את זה ביניהם. ולפעמים, כמו הפעם, יש לזה תוצאות טובות מאד.
 

נועה ברק- קלינאית תקשורת, מדריכת הורים ומלווה התפתחותית

לטורים קודמים

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן