לפני כחודש, בסוף יום הכשרה עם קומונריות המחוז שהתקיים בלוד, ניגשה אלי רנה, מדריכת דורות בסניף נצח וביקשה לדבר איתי.
שאלתי אותה אם זה ארוך? דחוף? כי הייתי באמצע כמה עניינים, וכמובן הצעתי שבסוף היום נדבר.. והיא ענתה שזה משהו שממש ממש חשוב לה והבטיחה שזה לא יהיה ארוך.
אז ניגשתי אליה ודיברנו.
והאמת? היא צדקה. זה לא היה ארוך, וכמה שזה היה חשוב..
וזו הייתה בקשתה:
"כמו שאתה יודע", היא אמרה לי, "אני מדריכת שבט דורות וזה לא פשוט בכלל. יש לי מעט מאד בנות, 4-5 בנות, וגם זה בקושי גדול ואחרי עמל רב.
"אבל עכשיו יש את תקופת השיבוצים לתפקידים השונים, ואני לא מרגישה שמספיק הכינו אותי ודיברו איתי על זה! ונכון", היא מיד הוסיפה בפשטות, "נכון שיש לי רק בת אחת שמועמדת להיות מדריכה ורק היא תשתבץ, אבל איך אפשר ככה לוותר עליה? איך אפשר שלא לתת לה את כל היחס המתאים ואת כל ההכשרה הנדרשת? איך נוכל לפספס אותה?! הרי כל אחת היא עולם ומלואו!! אז מה שאני מבקשת, זה שלמרות שאין לי 60 חניכים לשיבוץ כמו בסניפים אחרים, שלמרות זאת תראו אותה כעולם בפני עצמו ושנעשה את כל מה שצריך בשביל זה..!"
ככה. אותנטי. פשוט ונוקב כאחד. כמו אמא שמגנה על ילדיה, היא פשוט ביקשה שנשים לב לחניכה שלה. שלא נפספס עולם שלם.
האמת היא שאני מרגיש שזו הצוואה שרנה השאירה לנו, לתנועת בני עקיבא. לצוותי התנועה בכלל ולמדריכי התנועה בפרט.
תזכורת כל כך פשוטה ונוקבת למסירות, לחינוך אמיתי, לראיית כל חניך כנשמה!
כמה אנחנו נופלים לגודל, להפקות, לדברים הגרנדיוזיים, לאירועי השיא, ולפיקים כאלו ואחרים?
ואז באה רנה, בפשטות, בענווה ועם החיוך האופייני שלה ומבקשת מאיתנו לשים לב. לראות כל אחד ואחת באמת. בפני עצמו. להתאמץ ולהזיע למען המטרות שלנו, לקום גם כשקשה לנו, להכין פעולה גם אם לא בא לנו, וללכת קילומטרים ברגל כולל ליווי בדרך גם אם חם ומציק לנו.
אז אני רוצה בעז"ה לעילוי נשמתה של רנה, מכאן ולהבא להשתדל יותר להביט פנימה. אל הלב. לראות את החינוך שבפרטים הקטנים, את הגודל שבקוטן, או בלשונה של רנה- לראות כל אחד ואחת כעולם ומלואו!
ואני חושב שגם אנחנו, צוותי התנועה, יכולים ללמוד מדרכה של רנה וממידותיה- להתמסר למשימה שלנו, להתאמץ למען כל חניך וחניכה ולא משנה אם יש לנו 1, 5 או 40. לתת את כל הלב. לראות את הפרטים הקטנים שבכל דבר, ועוד ועוד..!
מאז הפיגוע, מהדהד בי הפיוט "אודה לאל" שבדיוק מבטא את הקריאה של רנה אלינו:
"שִׂימוּ לֵב עַל הַנְּשָׁמָה לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה וְאוֹרָה כְּאוֹר הַחַמָּה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר בֹּקֶר"
שנזכה להיענות לקריאתה של רנה הי"ד- ולשים לב על הנשמה.
ואני מאמין שעוד נזכה שאורה של רנה, שהיה כאור החמה, יאיר עלינו שבעתיים כאור הבוקר.
ונשמתה של רנה שוודאי נתקבלה בכבוד מלכים שם למעלה, תליץ יושר בעדנו.
ובימים אלו, ימי נחמה, שהקב"ה יאמר לצרותינו די! ונחזה בנחמה האמיתית והשלמה, בביאת גואל צדק ובניין בית המקדש, וגאולה שלמה אמן ואמן!
(התמונה המצורפת מסמינריון ההדרכה שרנה השתתפה בו. התמונה מדברת בעד עצמה ומקרינה את אישיותה הייחודית של רנה)
הי"ד. תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.
מבשר.
הכותב הוא רכז ההדרכה של מחוז יהודה, תנועת בני עקיבא