לכל אב ואם יש חלום קטן (או גדול) שילדיהם יוכרו כמחוננים ויצליחו לפרוץ את הדרך לפני כולם. השבוע, יישלחו ילדי כיתות ב' למבדקים מיוחדים שיסננו ויקבעו מי המחוננים של השכבה, אך מה עם כל אותם הילדים 'הרגילים' שלא יזכו להתהלך בגאווה עם תווית של מחונן? אריק מנדלבאום, מנהל ומחנך, סובר שמחוננות זה דבר מצויין, אך ניחנות היא לא פחות חשובה.
מנדלבאום, שגדל בקיבוץ ניר עציון ומשמש כמנהל בית ספר ומחנך, פירסם בדף הפייסבוק שלו מכתב ששלח לתלמידיו, הוריהם ואנשי הצוות שלו, בנושא מבדק המחוננים שייערך השבוע ביום חמישי. "המבדק אינו חובה כמובן והוא ייעשה באווירה נעימה, מכבדת וללא כל לחץ", מדגיש מנדלבאום ומוסיף שחשוב לו לציין שהמבדק "לא יאתר ילדים שמחוננים בציור ועשויים להיות אומנים או יוצרים להנאתם". הוא ממשיך וכותב שהמבדק גם לא יסמן את הילדים בעלי האינטליגנציה הרגשית הגבוהה וגם לא ידע לזהות מי יצליח להקים משפחה לתפארת.
מנדלבאום כותב שמתוך כלל ילדי כיתות ב' פחות מ- 2% יוכרו כמחוננים, "לכן, הוא מאומר, "אני מבקש מכולנו לסייע לנו להיות מקום שכל הזמן בודק ניחנות ולא רק מחוננות". הוא מציין כמה חשוב להרכיב לכל ילד תכנית למידה המתאימה עבורו וכמה חשוב לעודדאת הילדים להתפתח ביחס לעצמם וליכולתם האישית. "מבדק מחוננות", הוא מדגיש, "שם את האחריות על הילד, עליו להוכיח את יכולתו. מבדק נחנות שם את האחריות על המערכת, היא זו שצריכה להתאים את עצמה ללומד וללמוד גם אותו".
בסוף מכתבו, כותב מנדלבאום ש- "מבדק מחוננות ממיין ילדים ולא לכולם יששם מקום, בעוד מבדק ניחנות יוצא מנקודת הנחה שלכל אחד יש מקום והשונות הבין אישית אינה ממיינת אלא מכוונת, אינה חיסרון אלא יתרון". כדי להפיג את חששות ההורים והילדים הוא פונה "לכל מי שלא נחשב מכונן (בכללם אנוכי) אל תדאגו, נעשה כל שביכולתנו לסייע לו במה הוא ניחן".