יאיר שחל, מזכ"ל תנועת הנוער 'בני עקיבא' מסביר מדוע המדריכים משלימים על הפעילויות שהם יוצאים אליהם, ולמה צריך ארבע תנועות נוער שונות בציונות הדתית.
מה ההתמודדות הכי קשה של התנועה במחנות הקיץ?
"המחנות הם באמת שיא של הפעילות שלנו. זה שיא משתי סיבות. הראשונה כי במחנות הכל על הכתפיים של המדריך או המדריכה. זאת אומרת אין קומונרית, והם צריכים להיות אחראיים על אוכל, מקלחות ושינה. ככה אנחנו בונים את עולם המנהיגים הבא. הדבר השני, מחנות הקיץ מחייבים אותנו ללמוד להיות ביחד. אנחנו ביחד באותה עדה או ברובע למרות שיש ביננו שוני."
בני נוער בגילאי העשרה מסוגלים להתמודד עם מחנות כאלו?
"רוב הדברים שקורים במחנות האלו הם מדהימים. כשאתה מגיע לקבלת שבת או סעודה שלישית עם 1500-2000 ביער זה דבר רוחני שהוא נפלא. המדריכים עוברים הכשרה והם ערוכים לזה. לא קל להם. אני מגיע לישיבת צוות עם רכזי הרובע ולפעמים יש גם קושי, אבל הם עושים את זה בצורה מדהימה".
"חשוב לי להבהיר שבני עקיבא לא רק צוותי הדרכה- זה היסטוריה. צוותי הארגון של חבריא ב' עושים עבודה מדהימה במחנות האלו. נותנים אחריות- ככה נותנים חינוך".
חודש ארגוןצילום: בני עקיבא
אז למה המדריכים צריכים לשלם על הפעילויות שהן יוצאים אליהם מתוקף התפקיד שלהם?
"יש שתי סיבות. אחת בגלל שהם גם מתחנכים הם צריכים לשלם על החינוך שלהם. הם עושים הכשרות והכנות למחנות הקיץ, ומשלמים 40 ש"ח ליום. בבני עקיבא אני גם נותן וגם מקבל. כמובן שאם היינו יכולים היינו מורידים במחירים. דבר שני אם הייתי מוריד את המחיר למדריכים זה על חשבון החניכים, ובסוף כל המדריכים היו פעם חניכים. אנחנו צריכים לדאוג שאנשים ייקחו אחריות על עצמם וישלמו על החינוך שלהם, מנגד אם יש מישהו שצריכה עזרה כלכלית בוודאי שנעזור לו".
על מה ההורים בדרך כלל מתלוננים?
"ההורים דואגים לילדים שלהם ורוצים שיהיה להם טוב. הרבה מהתלונות הם סביב איך שבני עקיבא היתה בדור שלהם לעומת בני עקיבא בדור של היום- שזה שונה. השוני מתחיל אפילו ברמה הארגונית. השנה במסע הל"ה, לראשונה, מילאו את הנוכחות באפליקציה. ההרשמה הרבה יותר מאורגנת ומסודרת, ולא מעבירים את הכסף לקומונרית. הרבה דברים קורים אחרת כדי להגיע לרמה מקצועית הכי גבוה".
"בנוסף אנחנו תנועת נוער שנמצאים בשלב המרד בהורים. אנחנו נמצאים בדו-שיח עם ההורים כי לכולנו יש מטרה את והיא לחנך את הילדים, כדי לגדל את הדור הבא של המנהיגים במדינת ישראל".
אנחנו בעיצומה של מערכת בחירות נוספת. האם התנועה תעודד את החניכים למעורבות פוליטית או מפלגתית?
"אני אחלק את הדברים בין פוליטיקה לבין מדינה. פוליטיקה זה ניהול המדינה ואנחנו רוצים לחנך את הנוער שלנו שיהיה מעורב במה שקורה במדינה. לא סתם ישנם הרבה חברי כנסת, מכל סוגי המפלגות, שהם בוגרי בני עקיבא. זאת אומרת שאנחנו הצלחנו לחנך אותם לקחת חלק מהנהגת והובלת המדינה, ולכן היחס שלנו חיובי לעניין".
"הנושא המפלגתי באמת מאתגר אותנו כי אנחנו אומרים כולנו משפחה אחת, ואני מקווה שהם יצליחו גם להגיד את זה ולהתאגד כולם ביחד. יש הבדלים וגוונים אבל זו לא חכמה. החכמה היא לייצר את ה'ביחד'. מי שרואה את הקצה כל הזמן יכול רק לקלל. מי שרוצה לברך צריך להסתכל על כולם. העין שלנו צריכה להיות עין טובה. יש הבדלים אבל מצליחים ללכת ביחד."
"אם כל מפלגות הציונות הדתית היו מתחברות, ואני מקווה שכך גם יקרה, זה היה מקל עלינו להגיד לנוער- 'אם הייתם יכולים לבחור אז תבחרו במפלגה שמייצגת את הערכים של הציונות הדתית'. ציונות דתית זה לא מגזר שדואג רק לעצמו, יכול להיות שיש מגזרים שאולי ככה הם חיים. ציונות דתית זה מגזר נפלא שהתפקיד שלו עולם יהודי שגר בארץ. בתנועת הבוגרים שלנו כבר יצביעו בתנועת הנוער נחנך איך להצביע ולפי איזה שיקולים צריך ללכת".
הרב רפי פרץ ואיילת שקדצילום: יהודה חיים, פלאש 90
אתה מדבר על אחדות, אבל לציונות הדתית יש ארבע תנועות נוער ללכת אליהן- צופים דתיים, בני עקיבא, עזרא ואריאל. למה צריך כל כך הרבה?
"צריך לשאול את שאר התנועות. בבני עקיבא נמצאים רוב מוחלט של הציונות הדתית- בערך 80 אחוז. זאת אומרת שרוב רובם של הגוונים החליטו שהם רוצים ומוכנים להיות ביחד. יש כאלו שהתרחקו וזזו, ויכול להיות שיש טעויות שבני עקיבא עשתה עבר. אבל האמירה היא -שערכית כדאי להתאחד. בני עקיבא זו משפחה בת 90 שמחנכת את כולם להתאחד. שכולם יהיו מיוחדים אבל בתוך הכלל".