חוסן תחת אש: המבצר הירושלמי של בני הגיל השלישי

מבצע "שאגת הארי" מעמיד את האוכלוסייה המבוגרת בפני אתגר כפול: איום הרקטות ותחושת הבדידות הקשה.במגדלי הים התיכון בירושלים החליטו לא להיכנע למציאות "אנחנו כאן כדי שהדיירים ירגישו בטוחים גם כשהחוץ לא יציב"

חדשות כיפה חדשות כיפה 23/03/26 09:41 ה בניסן התשפו

חוסן תחת אש: המבצר הירושלמי של בני הגיל השלישי
דיירי מגדלי הים התיכון בפעילות, צילום: יחצ

המציאות הביטחונית המורכבת של מבצע "שאגת הארי" לא פוסחת על אף אחד, אך עבור בני הגיל השלישי, המערכה הזו מורכבת שבעתיים. לא מדובר רק בריצה למרחבים המוגנים, אלא באויב השקט: הבדידות. השהייה הממושכת בין ארבעה קירות, החשש לצאת למרחב הציבורי והניתוק החברתי הכפוי, מביאים איתם חרדה ומצוקה נפשית המלווים את מי שמוצאים את עצמם לבד במערכה.

הקושי הזה מחלחל עמוק גם אל בני המשפחה – "דור הסנדוויץ'" שמוצא את עצמו נקרע בין הטיפול בילדים שנותרו ללא מסגרות חינוכיות כבר שבועות, לבין דאגה בלתי פוסקת להורים המבוגרים בביתם. בתוך אי־הוודאות הזו, מתבלטות מסגרות הדיור המוגן כאלטרנטיבה של יציבות, המציעה לא רק קורת גג בטוחה, אלא בעיקר קהילה תומכת שמסרבת לעצור את השגרה.

בבית "מגדלי הים התיכון" בירושלים, השגרה היא כלי הנשק העיקרי נגד החרדה. בעוד שבחוץ השמיים רועמים, בתוך הבית נשמר קצב החיים באופן כמעט מלא. הפעילויות השוטפות הועתקו למרחבים מוגנים בהתאם להנחיות פיקוד העורף, והדיירים ממשיכים לפקוד את ההרצאות, החוגים ואימוני הספורט.

"ברגעים של חירום הבדידות מתעצמת, ודווקא אז מתחדדת החשיבות של קהילה", מסבירה נעה ברדוגו־פסטרנק, מנכ"לית מגדלי הים התיכון בירושלים. "התפקיד שלנו הוא לאפשר לדיירים להמשיך לחיות וליצור, גם כשהמציאות בחוץ מטלטלת".

כדי לשמור על רוח הדיירים לצד מגבלות ההתקהלות, הצוות היצירתי בבית מבצע התאמות ייעודיות מדי יום. כך למשל, בחג הפורים האחרון, במקום מסיבה המונית אחת, נערכו קריאות מגילה ותחרויות תחפושות קומתיות. גם שיעורי ההתעמלות יצאו מהאולמות אל המסדרונות הסמוכים למרחבים המוגנים, והרצאות הוקרנו על גבי מסכי ענק בכל קומה. "כשבחוץ שוררת אי־ודאות, המרחב הפיזי אולי משתנה, אבל תחושת הביחד נשארת איתנה", מוסיפה ברדוגו־פסטרנק.

מרכיב נוסף שבונה את החוסן בבית הוא הידיעה שהדיירים אינם רק "נתמכים", אלא כוח פעיל ותורם. גם בימי המבצע, הדיירים ממשיכים לקחת חלק בפעילויות התנדבות, כמו סיוע לחיילים בודדים. העשייה הזו, כך מעידים בבית, מעניקה לדיירים תחושת משמעות קריטית המחזקת את החוסן האישי והקהילתי כאחד.

בשורה התחתונה, ההיערכות המיוחדת של הנהלת הבית מעניקה שקט נפשי כפול: לדיירים שזוכים לביטחון חברתי ופיזי, ולבני המשפחה שיכולים לנשום לרווחה בידיעה שיקיריהם עטופים בקהילה אכפתית של בני גילם. במציאות הישראלית של "שאגת הארי", מסתבר שקהילה חזקה היא הרבה יותר מסתם פתרון דיור – היא המפתח לשמירה על שפיות ושמחה, גם בימים שאינם שגרתיים.