שבועות של תכנונים מתנקזים לרגע שבו השקית נפתחת והתחפושת יוצאת החוצה. יש המון התלהבות באוויר אבל לא פעם ברגע המדידה, כשהבד נוגע בגוף, הכל משתנה והשמחה הופכת לחוסר שקט. התחושה המציפה הזאת לא עוצרת רק בבד אלא נמשכת לכל אורך החג. עבור רובנו רעשנים ומוזיקה הם חלק מהחגיגה, אך עבור ילדים רבים מדובר בעומס מצטבר על המערכת החושית שקשה מאוד לווסת.
חשוב לדעת שרגישות חושית היא מולדת ואינה נובעת מפינוק. כשהילד מתלונן שהבד מגרד או שהרעש חזק המוח שלו חווה את הגירוי בצורה עוצמתית שמעוררת בו רצון להגן על עצמו. התגובות מגוונות ונעות בין בכי והתנגדות להתנהגות לא מותאמת ואפילו השתתקות ואדישות (SHUT DOWN של המערכת). בכל המצבים האלו הילד פשוט מנסה להתמודד עם הצפה שהיא מעבר ליכולת ההכלה שלו. חשוב להבין שהקושי התחושתי משפיע ישירות על התפקוד - כשכל המשאבים של הילד מופנים לניסיון לשרוד את הרעש או את המגע המציק הוא פשוט לא פנוי לשחק, ליהנות מהחברים או להשתתף בשמחת החג.
מה אפשר לעשות?
1. למקד את הקושי ולהבין מה הגירוי הספציפי שמפריע לו בתוך המערך הייחודי שלו (הפרופיל הסנסורי). האם זה המגע של הבד? רעשי שוק פורים בבית הספר? או אולי העומס הוויזואלי והצפיפות בתהלוכה? זיהוי המקור יאפשר לנו לבנות הכנה ממוקדת שתעזור לילד לצלוח את החג בביטחון.
2. אם קיימת רגישות טקטילית (למגע), כדאי להתחיל מדידות כבר עכשיו. תנו לילד למדוד את התחפושת בבית בסביבה בטוחה, בכל פעם לקצת יותר זמן כי לפעמים לוקח זמן להסתגל לתחושה החדשה. כביסה עם מרכך מוכר או חולצת כותנה דקה מתחת לתחפושת יכולות ליצור חיץ נחוץ. לפעמים שחרור של אביזר אחד כמו כתר או גלימה הוא ההבדל בין חיוך לבין קריסה.
3. כאשר קיימת רגישות שמיעתית או קושי עם צפיפות ומגע מקרי של אנשים, אירועי בית הספר הם אחד המוקדים המאתגרים. כדאי לעדכן את המורה מראש ולסכם על מקום שקט כמו הכיתה שאליו הילד יוכל לפרוש אם יזדקק להפסקה. בקריאת המגילה אפשר לסמן בתוך הדף מתי מגיע המן כדי שהרעש יהיה צפוי ולא יבהיל. גם במסיבות ובתהלוכות אפשר להשתמש באוזניות חוסמות רעש או פשוט להחליט שמגיעים לזמן קצר ועוזבים לפני שהעומס הופך למצוקה.
אל תחכו שהילד יגיע לקצה כי ילדים לא תמיד יודעים להמליל את הקושי, ואנחנו נראה זאת דרך ההתנהגות. אם אתם מזהים סימני מצוקה מצאו פינה שקטה למנוחה חושית כדי שיהיה קל יותר לחזור לעצמו ולהמשיך ליהנות. בסוף המטרה היא שיהיה פורים שמח. זה דורש מאיתנו שיקול דעת משפחתי ולזכור שוויתור על פעילות מסוימת אינו הפסד אלא בחירה בשלווה של הילד. כשאנחנו ניגשים לחג בגישה חיובית ומכילה אנחנו מאפשרים לכל אחד לחגוג באמת בדרך ובקצב שמתאימים לו.
הכותבת היא מרפאה בעיסוק (M.Sc.OT) בעלת קליניקה לטיפול בילדים