"העובדה שהבנים נתפסים כלא פגיעים הופכת אותם לפחות שמורים ובכך לפגיעים יותר"

נושא הפגיעות המיניות בגברים ונערים במגזר הדתי-חרדי הוא נושא מורכב וכואב, אשר נותר שנים רבות בצללים בשל מבנה חברתי שמקדש צניעות, סגירות וחשש מערעור הסדר הקיים. נפגעים רבים חווים קשיים ייחודיים הקשורים לא רק לטראומה עצמה, אלא גם להשלכות החברתיות, הדתיות והאישיות של ההתמודדות עמה.

בקרב החברה הדתית-חרדית קיימים מעין שערי פגיעה, המהווים מנגנוני השתקה עמוקים המונעים מהנושא לעלות למודעות הציבורית. המושגים של "שמירת הלשון", "כבוד התורה" ו"טובת הקהילה" משמשים לעיתים קרובות ככוחות מדכאים, אשר מונעים מהנפגעים לחשוף את אשר עברו. השתיקה מחזקת את מעגל הפגיעה בכך שהיא מאפשרת לפוגעים להמשיך במעשיהם ללא חשש מסנקציות.

בנוסף, היות והחברה הדתית מתאפיינת בהפרדה מגדרית, עלולה להוות קרקע פורייה לפגיעות מיניות. לא פעם הבנים מרוחקים מחיק המשפחה ונמצאים במסגרות בן גברים בוגרים שהם לא פעם בעלי סמכות עלולים לנצל את יחסי הכוח הללו. העובדה שהבנים נתפסים כלא פגיעים הופכת אותם לפחות שמורים ובכך לפגיעים יותר.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאכואב, קשה – וחייבים לשמוע: האומץ לדבר על זה - הטרדות מיניות במגזר הדתי

  10/03/25 14:38

כאשר הפגיעה נעשית על ידי דמות הירארכית משפחתית או חינוכית , נוצרת חוויה של בגידת אבות משולשת –דילמות כמו "מדוע אבי הביולוגי לא הגן עלי? "כיצד אוכל להאמין ברבנים ובמנהיגים, (שהם לא פעם דמות אבהית)? "מדוע אלוקים נתן לזה לקרות לי?" הופכות למרכזיות בחוויית הנפגע.

רבים מהנפגעים מחזיקים בתפיסות מגדר ואמונה שחונכו להן, ועיוותי חשיבה כמו "האם זה קורה רק לי?" האם אני אשם כי לא התנגדתי?" או "אולי זה עונש על עבירות שעשיתי בעבר?" נפוצים מאוד בקרב נפגעים דתיים. גישות אלו מעמיקות את תחושת האשמה והבושה ותהליך הריפוי דורש לא רק תמיכה רגשית אלא גם ליווי שמאפשר לבחון מחדש את האמונה בצורה בריאה ומאוזנת.

בחברה הדתית, שבה השיח על מיניות מוגבל מאוד, הקושי בהבנת החוויה המינית הפוגענית מתעצם משום שאין כמעט מקום לדון בתחושות אלו ולהבין שהן אינן מעידות על רצון או הסכמה לפגיעה.

נפגעים רבים מדווחים על דחייה ממיניות לאחר הפגיעה, בעוד שאחרים חווים התנהגויות מיניות כפייתיות. שני הקצוות הללו משקפים את עומק השבר שנוצר בעקבות הפגיעה ואת הצורך בעיבוד רגשי וטיפולי עמוק

המסע להחלמה מפגיעה מינית הוא מורכב, והוא מושפע הן מהתמיכה שהנפגע מקבל והן מהכלים העומדים לרשותו לעיבוד הטראומה. עבור נפגעים דתיים, השיקום כרוך לא רק בעבודה רגשית אלא גם בבחינה מחודשת של תפיסת האמונה, של יחסי האמון עם הסביבה ושל הדימוי העצמי.

אחד האתגרים המרכזיים הוא הפחד מחשיפה, אשר גורם לנפגעים רבים להימנע מקבלת עזרה. במקרים רבים, רק שנים רבות לאחר הפגיעה הנפגעים מרגישים שיש להם את הכוח לבקש עזרה. כאן נכנס לתמונה תפקידם החשוב של קווי הסיוע, המטפלים והקהילה המספקים אוזן קשבת ומבקשים ליצור סביבה בטוחה לדבר על הפגיעה ללא חשש. בשנים האחרונות מתגבר קולם הקורא לשינוי, והם מכירים בכך שההתמודדות עם הפגיעה היא הכרחית לשם ריפוי הקהילה כולה.

החשיבות של מתן מענה מותאם ונגיש הובילה להקמת קו ייעודי לגברים ונערים מהציבור הדתי-חרדי מתוך הבנה שהתמודדותו של הגבר הדתי עם פגיעה, מכילה מאפיינים דומים להתמודדות הגבר החילוני ומאפיינים ייחודיים לו וכי יש צורך בהתאמת הסיוע לצרכי הנפגע. הקו שם לו למטרה גם לפעול להעלאת המודעות הקהילתית חברתית לנושא הפגיעה המינית בכלל והפגיעה בגברים ונערים בפרט.

הנושא דורש התמודדות ישירה ופתוחה וככל שהקהילה תבחר לתת מקום לשיח אמיתי, להפסיק להשתיק, ולתמוך בנפגעים בדרכם להחלמה – כך תיסלל הדרך לחברה בריאה, צודקת ומכילה יותר.

הכותב הוא רכז הקו לגברים ונערים נפגעי פגיעה מינית מהציבור הדתי-חרדי

לפניות דיסקרטיות ניתן ליצור קשר בטל: 02-5328000 בימים א'-ה' בין השעות 20:00-23:00
או בקו הסיוע הארצי לגברים ונערים נפגעי תקיפה מינית - 1203 כל יום בין השעות 8:00-23:00