הגננת הירושלמית שהחליטה לשנות את מסיבות החנוכה בגן: "ההורים התלהבו"

סביבון ענק יורד מהתקרה ובתוכו מלא ממתקים. ילדים אוחזים נרות מבריסטולים ומתנועעים לצלילי "נר לי דקיק". ריתמיקאית אוספת את כולם לריקוד במעגל. הורים מתמוגגים מוחים דמעה מאחורי עדשה של מצלמה. אלו מסיבות החנוכה שזכורות לנו מהילדות, אך הן לא בהכרח המסיבות שמתרחשות בגנים כיום. שוחחנו עם רויטל, גננת ותיקה בירושלים, שסיפרה לנו על השינוי שחל במסיבות החנוכה לאורך השנים.

"במסיבות החנוכה של פעם הילדים הם סוג של בובות"

רויטל עובדת בגנים כבר כמעט 14 שנים, בתחילה כגננת משלימה ובשמונה השנים האחרונות כגננת אם. כבר בתחילת השיחה שלנו רויטל מבהירה לי שמסיבות החנוכה אצלה בגן שונות מהגנים האחרים. כשאני שואלת מה הכוונה, היא מספרת: "אתמול פגשתי קרובת משפחה שהראתה לי תמונות ממסיבת החנוכה של הבת שלה: ריתמיקאית שמעמידה את הילדים, כל שיר עם אביזר אחר, הילדים מרימים ידיים, מורידים ידיים, לוקחים קוביית זהב לפה, מחזירים אותה לשם, מעבירים את הנר מפלסטיק, סופגנייה גדולה מבד עוברת ביניהם וכל מיני תנועות של ריתמיקאית לצלילי שירים שההורים לא מכירים".

את כל הנאום הזה היא מסכמת: "הילדים הם סוג של בובות, וההורים על תקן צופים מהצד. תמיד יש ילד שיושב בצד ולא מוכן לקום להופעה כי הוא לא מרגיש בנוח. זה מה שהיה כשאני הייתי ילדה ובהרבה גנים זה עובד היום עד ככה, אצלי זה משהו אחר. אני מאמינה שאם אני מביאה את ההורים לגן ולקחתי להם בוקר חופשי צריכה להיות משמעות לזה שהם נמצאים שם".

הפעלה משותפת של ההורים והילדים

במסיבות החנוכה אצלה בגן רויטל מקפידה שתמיד תהיה הפעלה משותפת של ההורה עם הילד, זמן איכות. "אני מבקשת מראש לא להביא אחים, כדי שההורים יוכלו להתמקד ממש בעבודה עם הילד. בחנוכה הזה היו שישה שולחנות של סדנאות, בכל שולחן הייתה פעילות אחרת. הסברתי להורים בתחילת המסיבה מה עושים בכל שולחן ובכל סדנה הם יוצאים עם תוצר פשוט, לא משהו מתוחכם מאוד. שמעתי אמא אחת אומרת להורה אחר: 'אתה רואה, את זה גם אני יכולה לעשות, לא צריך הרבה כישרון בשביל זה'. זה חלק מהעניין, שההורים לא ירגישו שהם במבחן אומנות".

רויטל לא ויתרה גם על הריקודים במסיבה, אך אצלה מדובר בריקודי עם - פעילות שהיא מקיימת בגן באופן קבוע. הילדים מכירים את הריקודים מהשגרה, לא מתאמנים מראש לקראת המסיבה ואין תלבושות מיוחדות. על הסביבון עם הממתקים היא דווקא החליטה לוותר: "איזה משמעות יש לזה?", היא שואלת, "אני לא מתחברת".

מסיבת חנוכה בגן של רויטל צילום: ללא

שינוי נוסף שחל במסיבות החנוכה לאורך השנים הוא הצטרפותם של הסמארטפונים לאירוע. "יש לך סוללה של צלמים שעומדת ומתעדת על פיפס הכי קטן", מתארת רויטל, "לפעמים גם מסתירים להורים אחרים שרוצים לראות את הילד לא מבעד למצלמה. פעם מישהו היה מצלם קצת, היום מתעדים כל הזמן. וברור שיש גם הורים שבמהלך ההופעות יושבים הם הטלפונים בצד. בסדנאות הם לא יכולים להיות שקועים בטלפון, הם צריכים להיות פעילים".

"יש ילדים שלא מוכנים לקום ולרקוד - זה לא נעים לא להם ולא להורים"

מסיבות החנוכה שלך אמנם שונות, אבל כשאת מסתכלת מהצד את רואה שינוי בגנים האחרים לאורך השנים?

"כן, מאוד. אני חושבת שגננות יותר מכניסות סדנאות ופעילות משותפת עם ההורים ומקטינות את המקום של הריקודים. יש לא מעט ילדים שלא מוכנים לקום ולרקוד - כי מביך אותם המעמד, כי הם היו חולים כשלמדו את התנועות, כי הם קלמזי. והסיטואציה הזו לא נעימה לא להם ולא להורים שלהם. יש הורים שלוחצים על הילד 'נו, תקום, תרקוד', הם לחוצים מזה. זה מעמיד אותם בסיטואציה שבמקום לבוא וליהנות הם נכנסים למשהו לא נעים. גננות יותר ויותר מבינות את זה".

עבור הרבה הורים המסיבות האלה הן די תיק. סדנאות לא דורשות מהם יותר?

"זה דורש מהם, אבל הם מרגישים שהם הרוויחו, שיש משמעות לזה שהם היו שם. השנה במסיבת חנוכה היה סופר מרגש, לראות אמא שלא מאוד מכוונת ביום-יום לילד שלה יושבת איתו שעה אחד על אחד, זה היה פשוט מדהים להסתכל על זה מהצד. יש לי הורים שהילדים הגדולים שלהם גם היו בגן והתלבטתי אם לגוון את הסדנאות כדי שלא ישעמם להם שוב ושוב, וההורים אמרו לי שלא. עם כל ילד זה משהו אחר, חוויה אחרת, וזה גם כיף לילדים הקטנים להשוות את היצירות עם האחים הגדולים".