הבוקר התעוררתי לקול אזעקות באזור מגוריי והגעתי במהירות אל המקלט השכונתי העמוס, מוקפת בילדים בכל גיל, בבעלי חיים, בהורים מודאגים. אם הניקה את בתה התינוקת כשברקע קולות נפץ, אב דיבר על טראומה שילדיו חווים מהמצב. בימים אלה, מתעורר ביתר שאת הצורך לתווך את המלחמה ואת האיום הקיומי לילדים.
תקופה זו היא הזדמנות של ההורים לשמש כמנהיגים, להיות למקור של עוצמה וחוסן, ולייצר אוירה משפחתית בטוחה, מנרמלת ועוטפת עבור כל בני המשפחה.
בלילות האחרונים הלכתי ברחוב כאשר נשמעו הדי פיצוצים מרחוק. לידי הלכה משפחה עם ילדה כבת 9. היא נעצרה בבהלה, והוריה מיד אמרו לה שזה שום דבר.
זה לא שום דבר
ילדים מבינים שקורה משהו, ולכן אין להמעיט באירוע במילים כמו "זה שום דבר", חשוב להגיד את האמת אשר מתווכת לכל ילד/ה בהתאם לגיל ולמצבו הרגשי. אפשר למשל לשקף ולנרמל כך: "היה עכשיו קול נפץ, אני רואה שנבהלת, (שיקוף) זה באמת מאוד מלחיץ (נירמול)" להימנע ממשפטים שמבטלים רגש כמו : "אל תבכה", "אין מה לפחד".
למה יש אזעקה?
כשהורים נשאלים מדוע יש אזעקה, רצוי לא להסתיר שנשלחים למרחב שלנו טילים/כטב"מ וכו'. ההסתרה באה מרצון להגן על הילדים, אך לטווח ארוך פוגעת באמון של הילדים בהוריהם. כדי להפחית את רמת החרדה, אפשר לבדוק יחד באינטרנט איך נראה טיל או מה זה כטב"מ (לא לבחור תמונה מאיימת במיוחד), ולספר שיש לנו אמצעי התגוננות מכך. ליצירתיים, אפשר לצייר את הטיל ואת האופן בו מתגוננים מפניו, למשל עם כיפת ברזל.
לטפח תקווה
לילדים צעירים אפשר להסביר שכמו שלפעמים יש ריב עם חברים, כך מדינות רבות לפעמים. יחד עם זאת, תמיד להשאיר תקווה שהמדינות תשלמנה אחת עם השנייה. התקווה חשובה לפיתוח החוסן של הילדים. פסימיות מורידה ומחלישה את כולנו.
להסביר
להסביר שקול האזעקה נועד להציל אותנו, שהוא למעשה מחריש אזניים כדי שנתעורר לפעולה ונרוץ להגן על עצמנו. לילדים גדולים יותר אפשר להרחיב ולומר שהאזעקה מפעילה את מערכת העצבים הסימפתטית כדי שהורמוני הסטרס יופעלו במטרה שניבהל ונרוץ לתפוס מחסה. (הזדמנות ללמוד יחד על גוף האדם).
להיות יצרתיים
כשרצים למרחבים מוגנים עם ילדים צעירים, גם אם המקלט רחוק, אפשר לעשות זאת ביצירתיות כמו: בואו נספור את השניות שלוקח לנו-לקבוע שיא אולימפי משפחתי.., לחבוש במהרה את כובע הפיראט ולרוץ לממ"ד (אם יש זמן) או להשאיר בממ"ד אביזרים כאלה.
מרחב מוגן מזמין
לדאוג שהמרחב המוגן יהיה מזמין לילדים. לכל ילד וילדה תעסוקה שמרגיעה אותו/ה כמו אביזרי אומנות, מוסיקה נעימה, נשנושים... אפשר לנצל את השהייה במרחב המוגן ובמקום לצפות בחדשות בדריכות, לשים את הנייד על שקט, לתרגל משחק נשימות מרגיע, לשיר שירים מרימים ולשחק משחקי קופסה משפחתיים.
תחושת הפחד היא נורמלית
תחושות הלחץ, הפחד והחרדה הן נורמליות ומגיעות כתגובה למצב לא נורמלי. יחד עם זאת, חשוב לזכור שההתמודדויות המשפחתיות מקבלות משמעות מורכבת יותר מכוון שגם הורים נמצאים במצוקה: חלק מבני ובנות הזוג מגוייסים, עיקר הנטל נופל על מי שנשאר/ת בבית, המצב הכלכלי דוחק בשל המלחמה. בימים כאלה בדידות ההורים מתעצמת אף היא. לכן דווקא בימים אלה המודעות לויסות הרגשי ולאפשרות לשתף ברגשות, חשובה מתמיד עבור תפקוד מיטיב של המשפחה בעת חירום. ככל שנצליח כהורים להיות מודעים ליכולת שלנו לווסת את הרגש במצבי דחק, כך ילדינו והסובבים לנו ירגישו בטוחים יותר.
ליאת ששון, מנהלת הדרכה בער"ן, יועצת זוגית ומשפחתית, מלווה ומדריכת הורים לגיל הרך למתבגרים
עמותת ער"ן מעניקה שירות עזרה ראשונה נפשית 24/7 באנונימיות ובאופן מידי לכל מצוקה נפשית. לקבלת סיוע נפשי אנונימי ניתן לפנות בטלפון 1201; לאתר ער"ן בצ'אט; ובווטסאפ בטלפון 052-8451201.