אחרי הלידה הראשונה חייך משתנים לחלוטין. אם במשך למעלה מ-20 שנה היית אדון לעצמך וטובתך האישית עמדה בראש סדר העדיפויות שלך, מאז שילדת את הקטן או הקטנטנה הראשונים שום דבר כבר לא אותו הדבר. הלו"ז שלך מתנהל לפי התינוק, הארוחות שלו, השינה שלו, הכל תלוי בו ובצרכים שלו. לפעמים, יעידו אימהות טריות ותשושות, את בכלל לא מספיקה לאכול.
כשמגיע הילד החמישי כבר אין ציפיות
כשמגיע הילד החמישי, לעומת זאת, כבר אין ציפיות. אחרי שעשית את זה ארבע פעמים, בפעם החמישית כבר אין הרבה סטנדרטים. כבר חווית לילות ללא שינה, כבר הרגלת את הבטן לארוחת צהריים מזינה של קורנפלקס עם חלב, וכל דבר מעבר לשני אלו הופך לבונוס. פתאום ארבע שעות שינה, גם אם לא רצופות, מרגיש לך כמו מלא זמן. היד כבר נשלחת באופן אוטומטי להזמין אוכל מוולט, ואם הספקת לאכול ממנו זאת זכות אדירה.
-
עוד באותו נושא"בהיריון הראשון הייתי דוסית תמימה, בהיריון החמישי היו לי סיוטים בלילות"
21/05/24 12:14
הלו"ז שלך, זה שלפני שנים היה מלא בחברות ולימודים ובילויים, כבר מזמן לא שלך - רק שהפעם את כבר ממש רגילה. בילד החמישי השינה שלך כבר לא מסונכרנת לפי שעות השינה שלו ואת לא בורחת למיטה ברגע שהוא נרדם, כי יש עוד ארבעה קטנטנים שאוהבים להרעיש בדיוק כשזה קרה. רק בשבת האחרונה האיש שלי יצא לגן השעשועים עם כל הארבעה, וברגע שהנחתי את הראש הקטנטנה החמישית התעוררה. שעות שינה? מי זוכר מה זה בכלל.
שעות שינה? מי זוכר מה זה בכלל צילום: Nicoleta Ionescu,Shutterstock
את כבר לא מצפה שתחזרי שוב לאכול שלוש ארוחות ביום
בניגוד לילד הראשון שהפך את עולמך, גם אם הוא רק אחד מול חמישה קטנים שדורשים המון תשומת לב, בגידול של התינוק החמישי את כבר רגילה לכל האתגרים שהפכו ליום-יומיים. את כבר לא מצפה שתחזרי שוב לאכול שלוש ארוחות ביום (למה יולדת מקבלת ארוחות צהריים במשך שבוע ולא שלושה חודשים?), את מוכנה מראש לשקיות בעיניים ומוותרת כבר בלב על כל המותרות.
ולמרות כל הקושי - או ההרגל, איך שתבחרו להסתכל על זה - יש גם יתרון בילד החמישי. את סוף סוף יכולה להרשות לעצמך ללכת לשירותים, בידיעה שאחד מהגדולים יכול לנדנד את העגלה רגע או לוודא שהתינוק לא נופל מהסלקל. אם הגדולים כבר ממש גדולים, את יכולה להרשות לעצמך אפילו ללכת להתקלח.