חופש גדול חלום של כל אמא | למה האולימפיאדה הצילה לי את הקיץ

החופש הגדול בשיאו, רוב הקייטנות הסתיימו וילדי הגנים מצטרפים לאחיהם הגדולים לבלות את החופש בבית. בימים שעדיין לא מצאתם איך להעסיק את הילדים, אני כאן כדי לספר על הקייטנה שהומצאה יש מאין מול הטלוויזיה

דניאל וייס 08/08/21 15:50 ל באב התשפא

זוכי המדליות אבישג סמברג וארטיום דולגופיאט, צילום: פלאש 90&עמית שיסל - הוועד האולימפי בישראל
זוכי המדליות אבישג סמברג וארטיום דולגופיאט, צילום: פלאש 90&עמית שיסל - הוועד האולימפי בישראל

זה לא כל כך פשוט להיות כאן אמא, אנחנו רוצות להיות הכל, אנחנו רוצות לממש את עצמינו בעבודה, בבית, בטיפוח עצמינו והמשפחה והכל מתערבב למין מערבולת של מחויבויות שלא נגמרות באף אחד מהתחומים.

אבל השיא של השיאים, האתגר שבאתגרים הוא המערבולת הבלתי נגמרת שנקראת בפי כל "יולי-אוגוסט". אז יכולות הג'נגלינג שלנו צריכות לבוא ליידי ביטוי על הצד הטוב ביותר שלהן, כי אם בעשרת החודשים של תקופת הלימודים היו לנו כשש שעות של חסד לעבודה ללא הפרעות (להוציא מהכלל טלפונים ממזכירת בית הספר שהילדה לא מרגישה טוב), יולי אוגוסט הם חודשי הג'גלינג המשוגעים בהם אנחנו צרכים להיות הכי טובות בעבודה, כי בואו, אנחנו גם ככה נמצאים רק חצי שבוע בעבודה, אז שהתפוקה תהיה של שבוע שלם.

אנחנו צריכות למצוא הפעלה, פעילות והשגחה לילדים שבבית, ובין סידורים והפעלות גם להיות ב"חופש" המשפחתי שכולם חיכו לו כל כך. אז החלטתי שהשנה אני מתמסרת לקייטנת האולימפיאדה שפתחתי בבית. יש לי ילדה בת 7 בואכה 8 והמריבות על צפייה במסכים הן בלתי נגמרות, במיוחד בשעות שאני לא בבית מטעמי עבודה והיא מתבקשת לשעשע את עצמה. אז טוקיו באה לי בול. מצאנו יחד התמכרות שמעניינת את כל הבית, היא כוללת הפעלת מסך אבל התחושה היא שאין התנוונות מולו כיוון שיש תחומים אין סופיים של ספורט וחוקים, מדינות ומתמודדים שניתן ללמוד מהם ולקבל הרבה מעבר מצפייה בחיפושית המופלאה.

ככל שהאולימפיאדה  התקדמה והתפתחה מצאנו את עצמינו, אני והילדות משוחחות שעות על המתרחש אי שם בטוקיו. על המתאמנת שהעומס הנפשי היה גדול עליה והחליטה לפרוש, ואיזה יופי שהצליחה להתגבר ולחזור להתמודד ואפילו לזכות במדליה. על המתמודד הישראלי שהיה כל כך מרוכז בתרגיל שלו וכמה מרגש היה לשמוע את התקווה בטלוויזיה, אגב, שמעתי גם על המתאמן שפספס ויצא בטעות מהקווים של מתחם ההתעמלות.

על התחרות שמטילים בה מוט, ודיסקוס, על צורות הקפיצות ועל האימונים המפרכים שעוברים הספורטאים, על מדינות משונות כמו ג'מיקה וסלובניה. פתאום, נפתחו לבנות שלי תחומי עניין שלא הכירו כלל, מדינות של הכירו כלל. אנחנו מוצאים את עצמינו צופים יחד בתחרויות, הטלוויזיה פתוחה על ערוצי הספורט משל היינו משפחה של בחורים בגיל ההתבגרות שלא מעוניינים לפספס אף משחק כדורגל כזה או אחר. והמריבות על זמני מסך נהיו נסבלות, הצפייה באולימפיאדה נותנת ערך מוסף לזמני המסך וכולנו יכולים לחיות איתם בשלום.

מה שנותר לי הוא לברך על המעט, שלפחות האולימפיאדה מתקיימת בימי החופש הגדול וכשיש לי חור של הפעלה למתוקות שמעבירות את ימי החופש הגדול גם בבטלה מידי פעם יש קייטנה שניתן להגיד, יש בה ערך מוסף משהו. לא הייתי בוחרת בה לכתחילה, אבל אולי עדיף ככה, אולי מההחלטה לשחרר את עניין המסך וההחלטה על תוכן שמתאים באמת לכולנו, מצאתי את השלווה שבדבר.

אז שיהיה חופש נעים וברכות לספורטאים הנפלאים שלנו שנותנים לנו כל כך הרבה השראה וגאווה

 

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר