הורים לילדים עם צרכים מיוחדים עומדים בפני אתגרים יום יומיים, אך כעת בעקבות המצב הבטחוני מתווספים להם גם אלמנטים של בלבול וחרדה עמם צריכים להתמודד. הורים רבים תוהים, איך להסביר את המצב לילד? האם כדאי לדבר על זה בכלל? איך כדאי להגיב להתנהגויות שונות של הילד? ומהן השיטות הכי טובות להרגיע בעת חירום? טור זה נועד לתת כלים וטיפים שיסייעו להורים לילדים עם צרכים מיוחדים להתמודדות בעתות חירום.
תחילה, צריך לזכור שילדים עם צרכים מיוחדים הם ילדים לכל דבר, חשוב לדבר איתם, להסביר להם את המצב כמו לשאר הילדים תוך כדי הנגשה והתאמת המידע. חשוב לקחת בחשבון שגם הם חווים רגשות, אף אם מתקשים לבטא אותם. וגם להם יש לעיתים שאלות, אפילו אם הם לא שואלים אותם בקול. זה מחייב אותנו להיות ערניים יותר, לתת מידע ברור, להרגיע ולא להציף.
אז איך אפשר להנגיש את המידע בדרך נכונה ונוחה ולעזור לילדים להישאר רגועים?
- השתמשו ב"סיפור חברתי"- הכינו סיפור קצר המבהיר את המצב המיוחד, התייחסו בו לאלמנטים המעוררים חרדה (אזעקות, בומים, כניסה לממד/ מקלט), דברו על הרגשות שחווים ותנו להם מקום. חשוב מאד ומומלץ לתאם עם הילד שיטות להרגעה בעת הופעת אלמנטים של חרדה. ״כשאני לחוץ/ פוחד אני יכול: לשמוע מוזיקה, לשחק בטאבלט, לבקש חיבוק מאמא, וכד'״.
חשוב שהסיפור ילווה באמצעים חזותיים- תמונות עוזרות להמחיש, ובמלל קצר וברור. ספרו לילד את הסיפור מספר פעמים באווירה רגועה (לא ברגע הישמע האזעקה או כשיושבים במקלט עם עוד אנשים).
- טכניקות נשימה עוזרות להרגעה ולהורדת המתח- איך אפשר לתרגל נשימות עם הילדים? פשוט מאד, לשחק במשחקים הכוללים נשיפות: לנפח בלונים, לנשוף על בועות סבון, ועוד.
- ילדים רבים ובפרט ילדים על הרצף, חווים לעיתים קרובות קשיים סנסוריים המתבטאים ברתיעה מרעשים חזקים. על מנת להתגבר על רעשי האזעקות, היירוטים והבומים הנשמעים, כדאי להציע לילדים להשתמש באוזניות אישיות או להפעיל מוזיקה לכל המשפחה. ניתן גם להציע שימוש באטמי אוזניים- זה יחליש את עוצמת הקולות מבחוץ ויסייע לשמירה על רגיעה אצל הילדים.
- גם מגע עמוק מסייע לילדים רבים להתגבר על החרדה והפחד. זה יכול להיות חיבוק חזק מאבא או מאמא, ויכול גם להיות שימוש בשמיכת משקל (למי שאין בבית שמיכה כזו, ניתן לכסות את הילד בשמיכת פוך ולהניח עליה כרית או שניים, זה יוצר אפקט של מגע עמוק, דומה לחיבוק).
- הביעו אמפתיה כלפי התנהגויות חריגות- הילד ניצמד אליכם יותר מהרגיל? לא רוצה לצאת מהממד או מהמקלט? חוזר על התנהגויות מסוימות שוב ושוב? אפשרו לו להרגיע את עצמו בדרכו וכבדו את צרכיו.
ולסיום, חשוב מאד, גם ילדים שאינם וורבליים ונראים מכונסים בעולמם לרוב מבינים היטב שיש התרחשות של סיטואציה וחווים רגשות כמו כל אדם אחר. הקפידו על אוירה רגועה בבית ככל הניתן, הימנעו מחשיפה של הילדים לטלויזיה ותקשורת, דברו על הרגשות, בחרו עם הילד פעולות להרגעה ובעיקר היו שם בשבילם, עם הרבה אמפתיה!
מאת: שרית בינט, מנתחת התנהגות ורכזת תחום אוטיזם ברשת פרח לחינוך מיוחד.