72 אחוזים מהצעירים בגילים 25-18 זוכרים אירועי חרם בבית ספרם - כך עולה ממחקר חדש שערכה רשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך. מתוך מדגם מייצג של 700 צעירים, כש-504 נשאלים מתוכם, דיווחו שהם זוכרים אירועי חרם שאירעו בתקופת הלימודים במערכת החינוך. חלק מאירועי החרם הנזכרים הנשאלים חוו בעצמם ולחלקם הם היו עדי ראייה בבתי הספר.
את המחקר, ערכו פרופ' איציק גילת, ראש רשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך וד"ר ענת כורם, ראש מרכז המחקר מהות לקשרי משפחות-מערכת החינוך ומרצה בכירה לחינוך במכללת לוינסקי לחינוך. המחקר נערך בחודש ינואר 2021 באמצעות שאלונים מקוונים, עולה שתופעת החרם שכיחה בכיתות ד-ו וב-43% מהמקרים החרם נמשך חודש או יותר. המחקר בדק גם את הפרופיל של הילד שחווה חרם חברתי על פי כמה פרמטרים, בהם גיל, השכלה לאחר סיום התיכון, הזרם החינוכי שבו למד התלמיד, מאפיינים חיצוניים וכישורים חברתיים ולימודיים.
קבוצת המחקר שנבחרה לצורך המחקר כללה 504 משתתפים שזכרו אירועי חרם בבית הספר וחולקו לשתי קבוצות: ילדים שהוחרמו בלימודיהם (160 משתתפים) וקבוצת השוואה של ילדים עם זיקות שונות לחרם (344 משתתפים, בהם המחרימים עצמם, מי שידעו על החרם והשתתפו בו מעט או לא השתתפו בו כלל ומי שידעו עליו בדיעבד).
ד"ר ענת כורםצילום: תמר ואלי גרעיני
פעילויות החרם הנפוצות כללו הימנעות מדיבור עם הילד המוחרם (69%), הימנעות מהזמנה להשתתפות בפעילויות קבוצתיות (64%) ונקיטת אלימות (62%). עוד עולה, שלתופעת החרם ישנן השלכות לטווח ארוך שהנפוצות בהן הן חוסר אמון (40%), בדידות (32%) וחרדה חברתית (31%).
מבין קבוצת הילדים שסבלו מחרם עולה ש-62% הן בנות לעומת 38% בנים. תופעת החרם נפוצה ביותר בבתי הספר הממלכתיים –מהממצאים עולה ש-60% ממקרי החרם התרחשו בבתי הספר הממלכתיים, 21% בבתי הספר הממלכתיים-דתיים ו-19% בבתי ספר חרדיים.
ל-27% מהילדים המוחרמים היה מראה חיצוני לא מושך, ו-21% מהם סבלו מבעיות הקשורות לגובה ולמשקל. 47% מהילדים שחוו חרם היו הישגים לימודיים גבוהים לעומת 12% בלבד שלהם היו הישגים נמוכים. כשליש מהילדים המוחרמים היו במעמד חברתי נמוך.
המחקר בדק גם את התמודדותם עם תופעת החרם בשלושה היבטים: התמודדות הילד המוחרם עצמו, התמודדותם של הורי הילד המוחרם והתמודדותו של בית הספר. מהממצאים עולה שכמעט 40% מהילדים לא נקטו דרך כלשהי להתמודד עם החרם, כמעט 40% מההורים כלל לא ידעו על החרם ורק 38% מהילדים דיווחו שבית ספר התערב בחרם.
פרופ' איציק גילת, ראש רשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך: "מהסקר עולה ששני שליש מהתלמידים חוו חרם חברתי במערכת החינוך, כאשר הגורמים המרכזיים לביצוע החרם החברתי קשורים במידה רבה בצורך בשליטה, במוטיבציה לכוח ובתוקפנות".
פרופ' איציק גילתצילום: עופר עמרם
חוויתי בריונות - מה עליי לעשות?
ד"ר אלה שראל-מחלב, מרצה במכללת לוינסקי לחינוך וחוקרת ביחידה להתמודדות במצבי משבר, חירום ואובדנות, שפ״י במשרד החינוך, קוראת ללדים שעוברים חרם ומותקפים ברשת: "ילדים, אם פוגעים בכם ברשת חשוב להקשיב לקול הפנימי שלכם, ולאתר את האנשים שאתם סומכים עליהם ויכולים לשתף אותם באירוע וברגשות שהוא מעורר.לפני שאתם פונים אל אותם אנשים נסו לברר בעצמכם, מה הייתם רוצים לומר להם ומה הייתם רוצים שיקרה בעקבות הפנייה, שתפו אותם בציפייה שלכם וחשבו איתם יחד על דרכי פעולה".
"לעיתים קורה שאתם פונים למבוגר ולא מקבלים את העזרה שקיוויתם לקבל, חשוב לא לוותר ולחפש את העיתוי או את המבוגר שיכול לעזור", אומרת ד"ר שראל-מחלב, "הכינו רשימה של הדברים שמשמחים אתכם ותלו אותה בחדר. בחרו כל יום פעולה אחת שעושה לכם תחושה טובה ושלבו אותה בסדר היום שלכם. צרו קשר עם חברים או עם אנשים שאתם אוהבים וצאו מקבוצות שיש בהן ילדים פוגעים".
טיפים לילדים שעדים להתנהגות בריונית: הודעת תמיכה בילד הנפגע בווטסאפ הכיתתי או הפרטי, הודעת הסתייגות מהתנהגות פוגענית בווטסאפ הכיתתי או הפרטי, שיחת טלפון לילד הנפגע, לשאול לשלומו ולהביע תמיכה והסתייגות מההתנהגות הפוגענית שיחת טלפון לילד הפוגע לשאול על פשר המעשה ולהציע לו עזרה - ילד פוגע הוא ילד שלא טוב לו ואולי גם הוא זקוק לעזרה. הכי חשוב - לשתף מבוגרים: ההורים שלכם, הורי הילד שנפגע, המורה והיועצת. אפשר וכדאי להיות בקשר עם מוקד 105 שמטפלים בפגיעות ברשת.