בואו נעשה סדר, ונחזור מעט אחורה לראשיתו של מושג החופש הגדול: היה זה דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל שהעביר חוק חינוך חובה, חוק המזכה כל ילד באפשרות ללמוד, זו בהחלט הייתה זכות וכך התייחסו לחוק. אך ההורים החקלאים נותרו נטולי ידיים עובדות במשק. לכן בחודשי הקיץ, זמן בו העבודה רבה מאוד, הוחלט כי בתי הספר יצאו להפסקה על מנת לאפשר לילדים לחזור הביתה ולעזור להורים בפרנסה.
וראו איך התהפך הגלגל..
לא רק שהילדים של היום לא מתבקשים לעזור בפרנסת המשפחה, אנו ההורים - לקחנו על עצמנו את המשימה להעסיק אותם במהלך חודשי הקיץ, וכדי לעמוד במשימה המורכבת הזו, אנחנו לוקחים ימי חופש, ועל הדרך מוציאים גם סכומי עתק.
אז מה אפשר לעשות?
בראש ובראשונה, אנו יכולים להחזיר לעצמינו את ההיגיון הבריא בדבר מהותו של החופש הגדול. אם נבין שבחודשים אלה אנו יכולים להיעזר בילדים, שבעת הזו משוחררים מהלימודים, בשעה שאנו ממשיכים בשגרת העבודה או מכינים את עצמינו לקראת שנת העבודה המתקרבת. נרשה לעצמנו בנחת וללא נקיפות מצפון, לבקש מהילדים לקחת על עצמם תפקידים נוספים בבית, גם כאלה שבשגרת הלימודים אנחנו נמנעים משום מה, מלהעמיס עליהם.
זה הזמן ללמד אותם כיצד מפעילים מכונות כביסה, מדיח כלים, כיצד תולים ומקפלים כביסה, כיצד שוטפים, מבשלים.. כל משימה בבית יכולה להיעשות על ידם. אם הם קטנים מדי עבור משימות כאלה, אפשר בהחלט לתת להם את המשימה להעסיק את האחים שלהם או לפחות את עצמם..
דבר שני חשוב שנבין כי הפסקה מהלימודים לא דורשת מאתנו לשעשע אותם על מנת לתת להם הרגשה של חופש. הם בהחלט יכולים לחשוב בעצמם אילו דברים ביכולתם לעשות בחופש. דברים שבמשך השנה הם לא מוצאים את הזמן לעשות. בדיוק כמונו: לעבוד, לפתוח חוג, ליצור, ללמוד קורס אונליין, לישון אצל חברים ועוד.
וכשאתם בעבודה והילדים סתם מעבירים את הזמן ולא "מבלים", ובטלפון מקטרים לכם "אמא משעמם לי", אל תחושו רגשות אשמה שאתם לא עסוקים בלעשות להם כיף. הם יכולים ליהנות בעצמם בדרכים פשוטות ובאמצעים ביתיים בלבד. גם אנחנו עשינו את זה כשהיינו ילדים – בנינו אוהל בחצר או בחדר הילדים משמיכה על שני כיסאות, שיחקנו שעות בלגו, יצרנו עולמות שונים בדמיוננו והאמת היא שממש נהנינו. רגשות האשם שמלווים היום עם ההורות של 2020, הם המביאים אתכם לבזבז כסף, אפילו אם הוא לא מצוי בכיס, וגורמים לנו לחשוב ללא הפסקה מה לעשות כדי שלילדים יהיה כיף.
סמכו עליהם שביכולתם ליהנות מהדברים הפשוטים, תסמכו עליהם שביכולתם לקחת אחריות על עצמם ועל סביבתם. תסמכו על היוזמה והיצירתיות שלהם. ניתן להתייחס לחופש כהזדמנות גדולה לצמיחה והתפתחות אישית אותה הילד יכול להשיג בכוחות עצמו.
נקודה נוספת שכדאי לקחת בחשבון, באופן טבעי, כאשר מישהו לוקח אחריות על משהו, אנשים סביבו שומטים את האחריות. כאשר אנו ההורים לוקחים את האחריות על תעסוקת הילדים הם משוחררים מהאחריות הזו. זה תהליך שפשוט קורה ללא מילים. לא להיבהל מהמילים " משעמם לי", אלו מילים שמניעות אותנו לפעולה לקחת את האחריות חזרה. מומלץ לאפשר לילד שמרגיש משועמם למצוא בעצמו פתרונות יצירתיים לתעסוקה - כך גם הסיפוק יהיה יותר גדול.
החופש הגדול של הילדים זו הזדמנות שלנו, ההורים, לצאת לחופש ממטלות הבית, לצאת לחופש מהאחריות על תעסוקת הילדים והכי חשוב לצאת לחופש מרגשות האשמה שאולי אנחנו לא עושים להם מספיק כיף.
ועוד משהו חשוב בנושא של שליטה - אנחנו כהורים, לוקחים אחריות על משהו שהוא בכלל לא בשליטתנו - האם הילד/ה ייהנה או לא! אנחנו יכולים להציע שלל פעילויות אבל בסופו של דבר הילדים הם אלו שיבצעו. דומה שאנחנו לוקחים אחריות שאינה שלנו - על ה"כיף" של הילדים והרי זו תחושה סובייקטיבית לחלוטין. ילד יכול להרגיש שכיף לו כשהוא מצייר בבית, ויכול להיות מדוכדך ולא מרוצה כשאנו מבלים איתו בקניון או באטרקציה כל שהיא. אנחנו מוטרדים מהעובדה שכיף או לא כיף לילדים בזמן שזה בכלל לא בשליטתנו. כיום התופעה הרווחת היא שככל שאנחנו לחוצים שיהיה להם כיף, מתאמצים על זה, משקיעים בזה, כך להם פחות כיף והם פחות ופחות מרוצים.
חשוב להעניק לילדים תחושה של ביטחון ושאנחנו סומכים ובוטחים בהם, ובעצמנו כהורים. מצד אחד בילדים - שהם יכולים, מסוגלים, עצמאים, ויכולים לסייע לנו בחופש במקום לייצר לנו עוד עבודה
ועוד הוצאות. ומצד שני - ביטחון בעצמנו, שאנו מחנכים אותם כמו שצריך, ולכן אין צורך להיות בהיסטריה ממה יקרה אם יהיו בשעמום או אולי גם בבטלה, ואפילו במסכים רחמנא ליצלן.
הכותבת: נעמה אלפסי - מנחת הורים ויועצת משפחתית בגישת שפר. המרכז נוסד בירושלים לפני כעשור, ומאז ועד היום עוסק בתחומי ההורות, הזוגיות והמודעות האישית. מכשיר מנחים ויועצים הפועלים כיום בגישת שפר, ובראשו עומדת הגב' יעל אליצור, תלמידתה של בלהה שפר (ממקימי מכון אדלר). כיום פועלים בכל רחבי הארץ כ-150 מנחים ויועצים, המעבירים את הידע שצברו לכ-7000 הורים הלומדים את הגישה מידי שנה ולכ-50 מוסדות חינוך ואלפי עובדי חינוך בכל מגזרי האוכלוסייה.