בוקר שבת, לאחר כארבע עשרה שנות אימהות אינטנסיבית בהן התפללתי רק לעיתים רחוקות תפילת שחרית ומוסף של שבת במלואן בבית הכנסת, נוצרה הזדמנות נדירה בעבורי. משפחתי ואני התארחנו בקהילה בה מועדי המניינים אפשרו לבעלי לשהות עם ילדיי לאחר שהתפלל תפילת ותיקין, ולאפשר לי תפילה כמעט במלואה.
החוויה הייתה מרנינה, נהניתי מכל רגע. החל מ'קריאת שמע' בקול רם בציבור, דרך תפילת הלחש כשסבבי רחש המתפללים, עבור לחזרת הש"ץ הנעימה והמשתפת ועד לקריאת התורה המחכימה והמרוממת.
רק דבר אחד היה שם שהפריע לי... מידי פעם נקטעו ניסיונות התרכזותי בסידור התפילה ובחומש, בבכי מתמשך של תינוק, צעקות ילדים, ושעטותיהם ברחבי בית הכנסת.
באותם רגעים כאב לי. כאב לי שעד שאני זוכה לזמן כה מועט של השתתפות עם הרבים בתפילה, גם את הדקות המעטות האלה גוזלים ממני.
כאב לי שלאחר שנים בהן הדרתי את רגליי מבית הכנסת בשל רצוני להימנע מלהפריע לאחרים להתרכז בתפילתם, הרי שכעת כוונתי לא מתאפשרת כאשר אני עצמי חפצה להתפלל.
כאב לי שבית הכנסת, 'מקדש מעט' עליו נאמר 'בבית אלקים נהלך ברגש' הופך להיות בתודעת הילדים, לא יותר ממגרש משחקים...
כאב לי לראות הורים כה רבים המתעלמים מדברי המשנה ברורה (שו"ע, או"ח, צח, משנ"ב ג) -
'בשל"ה קורא תגר על המביאים ילדים לבהכ"נ, והיינו קטנים שעדיין לא הגיעו לחינוך מטעם כי הילדים משחקים ומרקדים בבהכ"נ ומחללים קדושת בהכ"נ וגם מבלבלים דעת המתפללים, ועוד גם כי יזקינו לא יסורו ממנהגם הרע אשר נתחנכו בילדותם להשתגע ולבזות קדושת בהכ"נ. אבל כשהגיעו לחינוך אדרבה יביאנו אתו לבהכ"נ וילמדהו אורחות חיים לישב באימה וביראה ולא יניחנו לזוז ממקומו ויזרזהו לענות אמן וקדיש וקדושה'.
כן, גם לי היה קשה להתנתק מבית הכנסת בעת שנולד בני בכורי. גם אני ניסיתי בהתחלה לתמרן בין הטיפול בילדים לבין המשך שותפות בתפילה בקהילה, אך גיליתי עד מהרה שהדבר בא על חשבון אחרים. אמנם לעיתים התפילה מתאפשרת, לעיתים התנאים המשפחתיים והאישיים מאפשרים זאת, אך לעיתים יותר מזומנות, לא כך הדבר. ואזי מה שנותר לנו הוא לבחור לשהות בשליחות המיוחדת שנתה לנו ולהתמקד בה, כי 'לכל זמן ועת': עת להתפלל בבית כנסת יחד עם הרבים, ועת לגדל ילדים...
אז אנא מכן חברותיי האימהות וחבריי האבות. אני מבינה את הרצון להתפלל, להיות חלק מקהילה, מאווירה, לאפשר גם לילדים להכיר את בית הכנסת ולשהות בו. אבל אל תעשו זאת על חשבון המתפללים האחרים, ואל תפגעו ביחסי הקדושה והיראה של ילדכם מהמעמד המרומם של מפגש עם אלקים בתפילה.
הביאו את ילדיכם לזמנים קצרים, המותאמים לגילם, ליכולת הריכוז והקריאה שלהם, ורק בקטעים של התפילה המתאימים לכך (כמו בזמן הוצאת ספר תורה, שירת אדון עולם בסוף התפילה וכדו').
לקראת הימים הנוראים המתקרבים אלינו, ועם כל הקושי הכרוך בדבר, אנא מנעו מהמתפללים הסחות מיותרות ואפשרו להם לכוון את לבם אל מילות התפילה שיתקבלו ב"ה ברצון ויפתחו שערי שמים.
שנה טובה.