"תהליך שאנחנו שותפות לו משנה את מקומן של נשים באופן דרמטי"

במשך שנים רבות נשים לא עסקו בלימוד תורה. מה השתנה בדור שלנו שלימוד התורה לנשים הפך להיות משהו כל כך חשוב? חנה גודינדגר עונה

חדשות כיפה חנה גודינגר (דרייפוס) 11/05/16 09:31 ג באייר התשעו

"תהליך שאנחנו שותפות לו משנה את מקומן של נשים באופן דרמטי"

ש: במשך שנים רבות נשים לא עסקו בלימוד תורה. מה השתנה בדור שלנו שלימוד התורה לנשים הפך להיות משהו כל כך חשוב?

ת: את כמובן צודקת בהבחנה ההיסטורית שלך שמכירה בכך שבמאה האחרונה חל שינוי אדיר במקומן של נשים בלימוד תורה, בעולם עבודת ה' והאמת שבכלל במיקום ובהתייחסות אליהם בעולם הכללי. ובכל זאת לפני שאתייחס לשינוי זה ולהשלכותיו לעולם בית המדרש: צריך להזכיר שבמהלך כל הדורות חיו בעם ישראל נשים חשובות שלמדו תורה ואפילו יש שיטה בעולם התנאי של בן עזאי שאומר ש"חייב אדם ללמד את ביתו תורה", כלומר זו מצווה שמוטלת על כל הורה ללמד את בנותיו תורה. ועדיין, את צודקת שברמה ההיסטורית זכינו להיוולד ולחיות בדור שעולם בית המדרש פתוח לנשים כמו שלא היה אף פעם בהיסטוריה של עם ישראל.

יש שיתארו את חשיבותו של השינוי הזה בשפה של "דיעבד". דהיינו: בעולם הישן נשים יכלו להיות יראות שמיים ושומרות מצוות בתמימות - להסתכל על אמא ואבא ובהמשך על הבעל ודרך הדמויות הללו להבין מה יש לעשות ובמה יש להאמין. העולם החדש, מאתגר ומסובך יותר ולכן אין ברירה אלא להפגיש את הנשים עם עולם של דעת ולימוד כדי לדאוג לכך שימשיכו להיות דתיות יראות שמיים. שפה אחרת של "דיעבד" תסביר שבעולם בו נשים יכולות להיות רופאות, עורכות דין ואפילו ראשי ממשלה - לא ניתן לסגור את שערי בית המדרש בפניהם ועל כן שוב, אין לנו הברירה אלא לאפשר להן להיכנס גם לשם.

אני מאמינה בשפה אחרת. שפה שרואה בתהליך העוצמתי שהעולם שלנו עובר במאה שנה האחרונות ברכה וגאולה גדולה. ברכה לנשים שזוכות לבנות חיים מלאים ועשירים של עבודת ה' וגאולה לתורה שזוכה שנשים על חכמתן ומגען לומדות אותה ומחדשות בה.

בעולם הישן מקומן של נשים בתוך המרחב היקר הזה של עבודת ה' היה פעמים רבות כמו ילד קטן: שצופה ושותף מהצד להתרחשות, אך וודאי הוא שהאחריות על הנעשה והמתרחש איננה בידיו שלו. התהליך שאנחנו שותפות לו משנה את מקומן של נשים באופן דרמטי: ומשותפות מהצד הן הופכות להיות שותפות פעילות, לוקחות אחריות ויוזמה על השאלה כיצד חיי עבודת ה' ויראת השמיים שלהן נראים. נדמה לי שאין מי שיחלוק על הברכה בכך שנשים יוצרות חיים מלאים יותר בנוכחות הקב"ה, בשמירת הלכה ובשאיפה לקדושה ואני מאמינה שבית המדרש ולימוד תורה מעמיק הם הדרך היציבה והעמוקה ביותר להגיע לידי כך.

כמובן, כמו כל שינוי, צריך לשים לב שהוא נעשה בעדינות, בשאיפת קדושה, כתנועה פנימית ומשויכת למסורת ולא מעצם הרצון לחדש ולשבור. בתוך כך צריך גם להישמר מפני מחירים שהוא עשוי ליצור אם לא משקיעים את תשומת הלב הזו - אך ככלל זו ברכה גדולה שאני מודה לקב"ה בכל בוקר על הזכות להיות חלק מתהליך זה "ששם חלקי מיושבי בית המדרש".

הכותבת היא ראש בית המדרש במדרשת לינדנבאום, מבית רשת אור תורה סטון

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן