שחנ"ש במוצ"ש: שקשוק

אני שומע את הקול הפסיכולוג הפנימי שלי שאומר: אסף, אני שומע שאתה משקשק מול השינויים שקורים, אבל אתה צריך להבין משהו: כל אותם אנשים שנותנים לך את האחריות, הם גם אלה שמאמינים בך, שתיקח את האחריות הזו ותעשה איתה משהו טוב

חדשות כיפה אסף פני אל 08/08/15 21:41 כג באב התשעה

שחנ"ש במוצ"ש: שקשוק
shutterstock, צילום: shutterstock

זה יום מרגש בשבילי, אבל גם משקשק. משקשק לי שקשוק של אדם שעומד בקומה ה-35 על בניין גבוה ורואה את כל העולם נפרש מלמטה ואומר: מה אני עושה פה למעלה, תזכירו לי?! אז ביום ראשון, אני עומד למצוא את עצמי במעלית, שמהירה כמו לונה-פארק, שתעלה עד לקומה ה-35 (ותעלה לי את ארוחת הבוקר לגרון). שם אתחיל לעבוד במשרד החדש של הסטארט-אפ שלנו.

מדהים שבדיוק עכשיו, עם הגדילה שלנו, אני עושה עוד מעבר, עולה עוד קומה, כאן בשחנ"ש במוצ"ש: פתחתי דף פייסבוק. זה אולי נראה בנאלי לכמה אנשים שמקליקים כמה קליקים, זורקים איזה תמונה ו-הופ! יש דף. אני התבשלתי שנה וחצי לקראת הדף הזה. למה? כי לפעמים יותר נוח בקומת קרקע.

כמה פעמים בחיים שלנו, אנחנו פתאום מוצאים את עצמנו גודלים? שפתאום ניגשים אלינו ואומרים: קח את המקל- תנהיג אתה. אני?! כל פעם שזה קורה, אני פתאום מרגיש שוב ילד קטן שמסתכל על העולם הגדול ומבקש מאמא ואבא שיפלסו לי בו דרך. פתאום אני מסתכל על העולם הגדול, ואני מגלה שהילדים שלי מאחוריי, מבקשים ממני לעשות להם את עבודת הפילוס.

ואז אני שומע את הקול הפסיכולוג הפנימי שלי שאומר: אסף, אני שומע שאתה משקשק מול השינויים שקורים ואתה מרגיש את גודל האחריות, אבל אתה צריך להבין משהו: כל אותם אנשים שנותנים לך את האחריות, הם גם אלה שמאמינים בך, שתיקח את האחריות הזו ותעשה איתה משהו טוב.

ופתאום אני קולט: בעסק- כל המשקיעים עומדים מאחוריי ואומרים: אנחנו סומכים עליך, יש לך חומר טוב. תמשיך. גם בשחנ"ש במוצ"ש אני זוכר את היום שבו גיליתי שאלפי אנשים קוראים את הטור שלי כל שבוע. חטפתי הלם. אני אפילו זוכר את המקום שבו הייתי. העובדה שאלפי אנשים מתעניינים במה שיש לי להגיד על הנפש ועל החיים שלנו- שלחה בי גל של התרוממות ואדרנלין, שמיד בעקבותיו הגיע גל השקשוק. אמא'לה. אלפי אנשים? לאיזו קומה הגעתי?! אפילו לא שמתי לב שנכנסתי למעלית!

בעולם האימון (קאוצ'ינג) קוראים לקולות האלה "לחישות נחש". כל מיני אמירות מעקצצות מאחורי האוזן: "אתה לא שווה", "תפסיק עכשיו", זה לא יילך". לאדם הראשון היה נחש שגרם לו להפסיק להאמין בעצמו ולעשות את הצעד המוטעה. במקום זה, אני מקשיב לאישה שאיתי שמביאה קול אחר: הקוראים שלך הם המשקיעים שלך. הם מאמינים בך. יש לך את זה, אז תפסיק לבזבז את הזמן על רגשי נחיתות. כנס למעלית.

אני רוצה לנצל את האירוע המרגש הזה להודות לכל-כך הרבה אנשים. השותף שלי, אושרי, שדחף אותי לכתוב את הטור. אשתי היקרה שמתאזרת בסבלנות מטורפת כל מוצ"ש כשאני עומל שעות על הטור, על התמונה, על ההעלאות לאינטרנט. לקוראים שאוהבים ומגיבים וגם לאלה שלא, שאני מגלה שהם קוראים רק כשאני נתקל בהם ברחבי הארץ, פתאום בשבת בגולן או בפגישה מקרית במרכז תל-אביב.

בזכותכם, אני עולה לקומה 35, מסתכל על הנוף ולא חושב על פחד-גבהים אלא על כל האפשרויות שנפתחות בפניך, כשאתה בגובה כזה. תודה!

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן