"תיפולנה עלי מילים שלא סוגרות", ביקשתי ב"שיר חשוף". כי בואו נודה שהשפה שלנו היא בית-כלא לא קטן. המציאות כמו מכריחה אותך להגדיר מי אתה- ע"פ מקום עבודה/לימודים, חילוני/דתי, ימני/שמאלני ועוד צמצומים שונים ומשונים. וחסר אוויר. חסרות פריצות בהגדרות.
בכל ערב שבת, מצטופפים אצלנו "בבית ליבא" מאות ישראלים, ואני עומד לדבר בסוף הארוחה. לא יודע מה הולך לצאת לי מהפה, ואיך יזרום, ולאן. תמיד איך שהוא זה מגיע לקסם שמתרחש בהודו. לחופש המרחף כאן, בצירופים המיוחדים שקשה לצפות אותם בעיניים מגדירות.
ואז כשאני מסיים לדבר אני מזמין חברות וחברים להוסיף משהו. האווירה ממשיכה להידלק. אחד מספר על "ליל הסדר" שהוא עבר במקום נידח בהודו עם שבט עתיק שמרגיש יהודי אך לא בטוח שאכן לפי ההלכה.
[embed]
ציפי מירוחם משתפת על חוג רובוטיקה שהיא מעבירה לילדים בדרום וזוכה איתם בתחרויות ברחבי העולם. יהודי מבוגר שמטייל עם בנו ומספר על נס שקרה לו בכלל באפריקה. ומישהי נוספת שמדריכה בוגרי-צבא במסע בארץ, בין עופרה לשכונה חרדית בצפת לקיבוץ שעדיין לא הופרט.
ככה השיחה מתגלגלת ונשזרת בשירים וניגונים מהבית. והכל מתבשל בין חריף ומתוק ומר כמו שאוכל טוב צריך להיות- לא בנאלי. יממה הלאה, מוצ"ש, "ים" ישראלים מגיעים להופעה, ואני שר על המילים שלא סוגרות, ומרגיש שכאן ועכשיו זה אפשר. "זה אפשרי גם אחר-כך ושם-בארץ הקודש?!" אני שואל אותם ואותי. "לשבת ככה בלי שפיצים, בפשטות, בלי להיכנע לשמות חיצוניים?!" ואין ממש תשובה. אנחנו אולי אפשרות של תשובה.
הרב קוק קרא להגדרות הללו עבודה-זרה של ימינו. כי אלוה-ים הוא אין-סוף, והוא מלוא הכוחות והצבע. ואף מגזר גזור לא מחזיק את כל הקשת. ההיצמדות הזאת למוכר היא מובנת, אך כמה יופי יש פה כשנפטרים ממנה. דבר מפורסם כאן בהודו, שרוב החבורות שנרקמות, התחברו כאן בדרכים. אנשים שיצאו יחד מהארץ מתפצלים מתוך אנרגיות טובות, מתחילים מחדש את המסע והפעם לבד. ואז אפשר למצוא את הערבובים המופלאים ביותר שאפשר להעלות על הדעת.
בישעיהו ישנו פסוק שאפשר לקרוא אותו באופן חריף: "אתה אבינו. כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו. אתה ה' אבינו..." יש פה אמירה של אנטי-ייחוס. בריחה מהאבות המפורסמים והמנחמים ורצון להיות קשור לאבא אחד שמחיה את כולם. אבל באמת את כולם.
אייל יצא לשליחות מטעם ליבא: מיזם תרבותי-חברתי, ששואף לייצר מפגש אמיתי, קרוב, מעמיק, בין החוויה הישראלית לשורשי התרבות והחידוש היהודי, דרך יצירה ורוח