בגמרא מסופר כי בית אבטינס היו הממונים על הכנת הקטורת במקדש. הם לא הסכימו ללמד כיצד מכינים את הקטורת, כדי שאחרים לא ידעו את רזי המלאכה ויוכלו להחליפם בעת הצורך.
חכמים החליטו להדיח את משפחת אבטינס מתפקיד הכנת הקטורת, ובמקומם הביאו אומנים מאלכסנדריא. אלא שהאחרונים לא הצליחו להכין כראוי את הקטורת (כנראה משום שהיה חסר צמח מסוים שלא ידעו מהו), ולכן נאלצו חכמים להחזיר לעבודה את משפחת אבטינס - הללו הסכימו לחזור רק אם יכפילו את שכרם - וכך "חזרו בית אבטינס למקומן" (יומא לח, ע"א).
מדוע פוטרו בני משפחת אבטינס מעבודתם?
הרב שרלו נשאל מדוע רצו חכמים להדיח את משפחת אבטינס מתפקיד הכנת הקטורת במקדש?
הוא השיב: "חכמים הפסיקו את עבודתם על אף המקצועיות הגדולה בשל העובדה כי לחכמים היה חשוב שבבית המקדש יעבדו אלה הראויים לעבוד גם מבחינת המידות הטובות שלהם. מי שאינו רוצה ללמד אלא רוצה לנכס לעצמו את הדברים מעיד על עצמו כי אין מידותיו מתוקנות, ועל כן עדיף שלא יעבוד במקדש".
מציאות שבה נדרש עובד לחנוך עובד אחר (כגון עקב יציאה לחופשה) הנה מציאות נפוצה בעולם העבודה. בעת כזו עשויה להתעורר אצל החונך דילמה האם להעביר למתלמד את כל המידע הרלוונטי לתפקיד או להסתיר ממנו מידע, עקב החשש שמא בעתיד הלה יהפוך למחליפו הקבוע.
לאור האמור לעיל יש לומר, כי אדם בעל מידות מתוקנות לא יסתיר מידע מעובדים או ממתלמדים הזקוקים לו, הן מפאת רצונו לעזור לאחרים והן מתוקף אמונתו שאם הוא צריך להיות במקום עבודה מסוים - הוא יהיה בו, בין אם ישתף אחרים בידיעותיו ובין אם לאו. כפי שנראה להלן.
מדוע החזירו את משפחת אבטינס לעבודה?
לאור המקרה בו נאלצו חכמים להחזיר את בית אבטינס לעבודתם, אמר בן עזאי את הדברים הבאים: "בשמך יקראוך, ובמקומך יושיבוך, ומשלך יתנו לך. אין אדם נוגע במוכן לחבירו" (שם).
הביטוי "משלך יתנו לך" מלמד כי לכל אדם יש חלק שמוכן לו. לפיכך כאשר הוא מקבל דבר-מה, כגון עבודה מסוימת, הרי זה משלו - מהחלק שיועד לו.
כהשלמה לכך מלמד הביטוי "אין אדם נוגע במוכן לחברו", כי האדם אינו יכול לקבל דבר-מה מחלקו של חברו, כגון לזכות בעבודה שיועדה לאדם אחר.
מסיבה זו, מסביר בן עזאי, לא הצליחו חכמים למצוא מחליפים לבני משפחת אבטינס, בתפקיד הכנת הקטורת במקדש, שכן עבודה זו יועדה להם. לכן על אף שפיטרו אותם בסופו של דבר קראו להם ("בשמך יקראוך") לשוב לעבודתם ("ובמקומך יושיבוך").
מהדברים הללו ניתן ללמוד, כי כשהקב"ה מביא אדם לעולם הוא אחראי לתת לו את הכישורים המתאימים כדי שיוכל להסתדר ולמצוא את מקומו. אין צורך לומר כי לכל אחד יש כישרון ושלכל אדם יש מקום עבודה שמתאים לו ושמזומן עבורו (השווה אבות ד, ג). לעתים החיפוש לוקח זמן, אך בסופו של דבר מובטח לאדם כי אם יעשה את השתדלותו - הקב"ה ידאג שיושיבהו במקומו.
סוף דבר: במהלך השנתיים האחרונות פרסמתי באתר "כיפה" סדרת מאמרים בנושאים של עבודה, פרנסה וכו'; זהו כנראה המאמר האחרון בנושא. בנושאים אלו עסקתי גם בחוברת "למה לעבוד?" שיצאה בהוצאת נאמני תו"ע. בהזדמנות זו רציתי להודות לעורכי אתר "כיפה" על הבמה שנתנו לי ולאחל לכל בית ישראל ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם.
להערות והארות: orinoy1@gmail.com