כל יום אנחנו פותחים בהודיה על החיים. "מודה אני לפניך שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך" ההודאה הזאת, על החיים, חוזרת בכל תפילה ובכל בקשה שלנו מדי יום ביומו. אנא תן לנו חיים.
היום, כשאני יושב ומסתכל על הרשימה שבידי דמעות בעיניי. 158 יהודים זכו בגלל 158 יהודים אחרים, בחיים. ממש כך. לא בשיפור חיים או באיכות חיים, אלא זכו בחיים ממש.
158 אנשים ונשים. רובם לא הכירו, לא ידעו, לא שמעו ולא ראו מימיהם את החולה שצריך היה תרומת כליה כדי לחיות, והחליטו בהחלטה אמיצה- להציל חיים בגופם. והצילו אותם. את חייהם.
לפני שעברתי את השתלת הכליה בעצמי, לא האמנתי שיש מושג כזה שאדם יכול להציל חיים של זולתו מגופו. חשבתי שזכות מופלאה זו שייכת רק לחובשי הצלה ורופאים הזוכים לעסוק בנפשות. אך התברר לי שכמעט כל אחד יכול לזכות במצווה זו, הגדולה ביותר. זהו עניין של מודעות, יכולת ורצון.
מאז היום ההוא לפני כשבע שנים שבו עברתי את תרומת הכליה בעצמי, פגשתי מאות רבות של חולים ובני משפחתם מצד אחד - ותורמים פוטנציאליים מאידך.
לא אשכח את היום שבו פגשתי אבא לילדים רכים שהגיע לביתי כדי שננסה יחד לאתר תורם כליה עבורו. מצבו היה קשה, לאחר שהיה מטופל בדיאליזה קשה שנים על גבי שנים. כשנפגשנו בסלון ביתי, הוא נראה היה בימיו או בשבועותיו האחרונים. כל גופו חלוש וכאוב, עצמותיו חלשות. נשימותיו כבדות, והייאוש חלחל בו בכל מילה שהוציא מפיו.
חודשים ספורים לאחר מכן פגשתי בו רוקד כמו נער צעיר בחתונת בתו, כאילו כלום לא היה קודם, זהו נס של ממש. אבל הנס הזה התרחש בזכות כוח התפילה והאמונה, ובאמצעות שליח אשר תרם לו כליה, מבלי שהכיר אותו וללא שידע מיהו. תרם כליה, והציל חיים של אב לילדים.
אנו אומרים בכל יום כמה פעמים את ברכת "אשר יצר" ולא ממש מתעמקים במילים. "אשר יצר את האדם בחוכמה". גדולי ישראל אמרו כי הקב"ה נתן לאדם שתי כליות, ואם אין לאדם בעיית בריאות, יכול לתת אחת מהן כדי להציל חיים של זולתו, ואם אדם מסוגל לכך מבחינה רפואית ואישית- הרי שזוכה במצווה רבה שאין למעלה ממנה.
בישראל, כך פורסם בכלי התקשורת הבינלאומיים - אחוז התורמים של כליות מן החי - עלה דרמטית בשנים האחרונות. 158 היהודים שטיפלנו בהם, שרה, יוסף, רחל, עוזי, ציפורה, ליאור, חיה, ורבים כל כך כמותם יכולים להעיד על כך. וכמוהם, דוד, משה, ברוך, חוה, ובתיה אשר בידיהם זכות אשר לא רבים זכו בה - הם הצילו חיים.
158 תורמי הכליות באים להקב"ה ובידם זכות נדירה אשר ניתנה לכל אחד כמעט בדורנו - היכולת להציל יהודי בגופם, אך הם הצליחו בפועל לעשות זאת כבר.
כאחד שעבר זאת, אני מתפלל שנצליח למצוא כמה שיותר יהודים גיבורים, יהודיות צדקניות, שיתרמו כליה, ביוזמה, במצווה, בחסד, בזכות. כדי שהחולים, המתפללים ומייחלים לימים טובים יותר, בדמעות ובכאב, יוכלו לזכות לכך בקרוב, לזכות בחיים.
הכותב הוא ראש עמותת מתנת חיים, המעודדת תרומת כליות בין זרים, באלטרואיזם מוחלט