לא לתת לחרדה להשתלט

מצבנו העכשווי ללא ספק מאתגר מאד. אנו כואבים, דואגים לשלומנו, דואגים לשלום יקירינו שמצויים בחזית הלחימה, ולפעמים לא יודעים כיצד עלינו להגיב.

חשוב לדעת שבמצב לא נורמלי זה ישנה קשת רחבה של תגובות שהן לגמרי נורמליות. יש שמרגישים פחד, יש שרוצים רק להסיח את דעתם מכל העניין, יש שנצמדים בדבקות שיא לחדשות לאורך כל היום, יש שמדברים הרבה על המצב, יש שמסתובבים דרוכים הלוך ושוב וכו'.

אבל יש לנו נטייה להעמיס על עצמנו דרישות מרובות אשר מכבידות ומונעות מאתנו להתמודד בצורה מתאימה ויעילה. הרבה שואפים להיות גיבורים ולא לפחד, הורים משתדלים להיות חזקים עבור הילדים, יש שמשוכנעים שלהרגיש חרדה מול סכנה מעיד על חוסר אמונה. לעיתים קרובות האדם לא רק מנסה להראות שאינו מפחד מול אחרים, אלא מצליח כל כך עד שהוא "עובד" על עצמו ולא נותן לעצמו להכיר ברגשות הקשות שהוא חווה מבפנים.

מה אם כן הן שאיפות מציאותיות במצב זה?

חשוב שלא לתת לחרדה להשתלט עד כדי רמות בלתי נסבלות. חשוב לדעת מה מוטל עלינו לעשות במצבים שונים ולנסות לפעול באופן ממוקד וענייני בהתאם לידע זה. בנוסף, חשוב לשמור על שגרת החיים ככל שניתן.

דרך אחת להפחית חרדה היא להתמקד בעשייה חיובית ובונה. דרך אחרת היא לפרוק רגשות מול אדם קרוב ותומך. יש שנעזרים בתרגילים שמשפיעים באופן ישיר על הגוף ועוזרים ליצור רגיעה. מומלץ לא להתמקד יותר מדי בדיווחים ובמראות קשים וכן להתמקד בפעילות רגועה וניטרלית.

מילה לגבי ילדים - כאשר ההורה משתף לגבי הקושי שלו באופן מתון אבל באותו זמן מדגים התמודדות, הילד קולט מספר מסרים. הוא מבין שלגיטימי לפחד, הוא מקבל אישור לשתף לגבי הקשיים שהוא חווה והוא גם לומד שניתן להתמודד עם הפחד במקום לתת לפחד להשתלט.

מומלץ לפנות לאתר של נט"ל (מרכז לנפגעי טראומה על רקע לאומי) בכתובת http://www.natal.org.il , ולאתר שלהם עבור צעירים http://www.natalteens.org.il, שם תמצאו הרבה מידע לגבי התמודדות נורמטיבית במצבים כאלו.

בתפילה להמשך שמירה ניסית

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית ומרצה במכללת חמדת הדרום הדתית האקדמית לחינוך בשדות נגב