השערה מוצקה למדי שהועלתה בידי עיתונאים, מייחסת את המניע להתמודדותו של נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ בבחירות האחרונות לנשיאות, לאירוע השנתי של אגודת עיתונאי הבית הלבן בשנת 2011. במהלך דבריו באירוע זה הזכיר אובמה את האפשרות שטראמפ ירוץ לנשיאות, ובהקשר זה שפך עליו קיתונות של בוז, השפילו בצורה קשה, והוציאו ללעג ולקלס בפומבי. טראמפ ישב דרוך במקומו, ונאלץ לחזות בהשפלתו ולספוג את עלבונו בהעדר יכולת לפעול או להגיב בזמן אמת. גם אם היו לטראמפ כוונות לרוץ לנשיאות כבר בעבר, ההנחה היא שדבריו של אובמה היוו הגורם המכריע שהניעוהו במשנה תוקף לפעול להגשמת המטרה, וכנראה שהיו אלה הרגעים שבהם גמלה בלבו ההחלטה הנחושה לפעול בכיוון זה בצורה אופרטיבית.
[embed]
ניצחונו של טראמפ היה בגדר הפתעה מנקודת ראותם של עיתונאים רבים. אולם יש בסיס לומר כי לאור הידוע על השפלתו בידי אובמה, אל לנו להתפלא על כך. הקב"ה מהפך מצבים, מגביה שפלים ודואג לתת שכר לאדם שנפגע בידי הזולת, ולהעלותו ממצב השפלות שאליו נקלע. לפי גישה זו אפשר לומר כי חששו של אובמה לבסוף התאמת למולו, בבחינת "אשר יגורתי בא לי", וכי מעשיו הם הם שגרמו לכך במידה כלשהי. הקב"ה בחר להמליך את טראמפ, בבחינת "הממליך מלכים ולו המלוכה", גם אם לכאורה הוא אינו טלית שכולה תכלת בכמה תחומים. כך כמדומה יש מקום לזקוף את ניצחונו בין היתר להשפלה שהשפילו הנשיא אובמה, וכן גם יש לקוות שאפשר יהיה לשייכו ליחס חיובי שיגלה כלפי מדינת ישראל והעם היהודי בכללו.
אפשר להביא מקורות נוספות המאששים את הגישה שאדם שהושפל, הקב"ה דואג לתת לו שכר ראוי ולהוציאו מהמצב שאליו נקלע. דוגמה שאפשר להעלות קשורה לדוד המלך. מקורות אחדים מטעימים שהוא זכה להיחשב כרגל הרביעית של המרכבה בעקבות הקללות שקיללו שמעי בן גרא (שמ"ב טז, ה-יג; יט, יז-כד; מל"א ב, ח-ט), וכי באותה שעה נמנו מלאכי בית דין של מעלה וקבעו שדוד יהיה הרגל הרביעית של המרכבה (ראו בין היתר שבט מוסר, פרק כ). יצוין כי בעת המעשה הניח דוד לשמעי ולא הענישו, אולם בצוואתו אמנם הורה לעשות כן.
דוגמה נוספת בתחום שבין אדם לחברו, בעניין שכר שאדם זוכה לו בשל העובדה שחושבים עליו רעה שלא בצדק ובצורה שגויה, קשורה לתמר ולחנה. כך בפירוש בעל הטורים לר' יעקב ב"ר אשר, מציין המחבר משם אביו הרא"ש את התפיסה שתמר זכתה להיפקד משום שיהודה חשבה שלא כדין לזונה, וחנה זכתה להיפקד על שעלי חשד בה לחינם שהייתה שיכורה (ראו מאמרי "פקידת חנה - הכשרה הנחשדת", הצופה, כ"ו באלול תשס"ח).
התובנה הזו בדבר העוול הכרוך בהשפלת אדם וייחוס תכונות שליליות אליו בצורה בלתי ראויה, היא אמיתה אשר ראוי להלך לאורה במסע החיים ולהתנהל על פיה, לצד האמונה היהודית הבסיסית בשכר ועונש, וזאת באורח מיוחד בעידן של הרשתות החברתיות. נדמה לכאורה כיום לבני אדם רבים, לרבות כאלה הנמנים עם הציבור הדתי, שהרצועה הותרה בפלטפורמות הללו וכי הלכות שמירת הלשון פגו כלא היו, והן לכאורה אינן תקפות בהן. וכך בהינף מקלדת מוציאים את דיבתו של אדם רעה באופן שפעמים רבות אין בידו האפשרות להגן על עצמו ולהגיב כראוי.
אדם שהושפל בידי הזולת, דבר שנובע פעמים רבות משיקולים אינטרסנטים מצד האדם המשפיל, זוכה בסופו של דבר לברכה ולסייעתא דשמיא מיוחדות מבורא עולם. הקב"ה מגביה שפלים וסומך נופלים, מצליח את דרכו, ומסייעו להתעלות מעל האדם אשר דיכא אותו, בבחינת "ופרצת".