על דלת הכניסה לבית שלנו תלוי בריסטול גדול עם לוח מכוסה איקסים צבעוניים המסמנים את ימי הקיץ שחלפו, ומכסים את הלו"ז של כל אחד מהילדים (וגם קצת שלנו ההורים), שמילאנו בו בתחילת החופש הגדול. אני מודה, הלוח נכתב מתוך תחושה קדמונית של צורך קיומי בהישרדות - לדעת שיש לי תכנית ברורה, שאני בשליטה יחסית.
"החופש הגדול", צמד המילים מעורר היראה, מכריח אותנו ההורים לעצור, לחשוב, לחשב, למדוד צעדים, לתכנן, להרפות, להיות יצירתיים באופנים מעוררי השתאות ופליאה, סבלניים, מכילים ואולי אפילו מכריח אותנו להיות קצת מאושרים.
כהורים עובדים, נקיפות המצפון עובדות שעות נוספות ומפלס הלחץ והסבלנות משתנה בהתאם. למרות זאת, במבט לאחור כשאני יושבת ומסכמת מה עשינו החופש והאם באמת היינו יצירתיים כפי שנדרש מאתנו, יש לנו הספק דיי מרשים. למרות שאנו שני הורים במשרה מלאה ומגדלים שישה ילדים, הלוח היה מלא בקייטנות, קייטנות סבתא משני הצדדים, משפחה, מחנות תנועות הנוער, בריכה, גיחות לכינרת, ספריה, סרטים, מחשב, על האש, חברים, חופשה משפחתית מדהימה ומגבשת עם קראוון נגרר, קניות, הופעות, קצת שעמום מבורך בבית וגם קצת ריבים, כי בכל זאת- איך אפשר בלי?!
והנה, הגיעו ימיו האחרונים של החופש אשר דורשים מאתנו התייחסות קצת אחרת. בניגוד לשפע הפעילויות שחווה הילד בקיץ, יש צורך להחזיר אותו, וגם את עצמנו, לשגרה שפויה ולסדר יום קבוע. בהדרגה עלינו לדאוג שיהיה קצת פחות בחוץ ויותר שעות בית, להעיר אותו בכל יום מעט מוקדם יותר כדי שיצליח לקום ערני ליום לימודים ולהנחות אותו בהכנת הציוד לשנה הקרבה: לבדוק מה יש בתיקים ובקלמרים, לעטוף ספרים ולסדר כל דבר בתא שמתאים לו, גם מטאפורית.
גם אם לא יצרתם לעצמכם לוח זמנים מאורגן לכל החופש, זו ההזדמנות לנצל את היום האחרון, להתכנס כמשפחה ולהפנים את סיום התקופה. התפקיד שלנו כהורים וכמחנכים משמעותי ביכולת הוויסות וההבנה של הילדים. לא פשוט להיות במשך חודשיים במרוץ של הספקים, אשר לא מאפשר עיבוד של החוויות. זה הזמן להזכיר מה עברתם, להעלות סיפורים, להבין מה הספקתם לעשות ולחזור אחורנית למקומות בהם ביקרתם. זה המקום לשבת עם כל ילד לישיבת סיכום ולתעד את הרפתקאות החופש מנקודת מבטם: איך היה, מה הספקת ומה לא, מה אפשר לעשות גם במהלך השנה ולא רק בחופש, מה היה לך הכי כיף ומה קצת פחות, ובעיקר מה אתה מאחל לעצמך ולמשפחה לקראת שנת הלימודים שבפתח.
אחרי הבילויים המשפחתיים והשעות הרבות ביחד, אחרי המריבות והוויכוחים עם הילדים, סיימו את החופש באקורד קליל, בחוויה כיפית משותפת. זה לא משנה אם זה יהיה חדר בריחה או יציאה למעיין הקרוב, העיקר שיהיה. אנחנו, כמו בכל שנה נסכם את החופש גם הפעם בארוחה במסעדה ונהפוך את הבלגן שלנו לסוג של טקס סיום מרגש וחגיגי.
מחר, כשנשלח את הילדים למסגרות עם התיקים על הגב ונחזור לשגרה המבורכת, נדע שעשינו זאת כראוי, נינוחים ומוכנים לקראת צבירת החוויות של שנת הלימודים.
הכותבת היא רכזת תוכן במדרשת הגולן, המציעה לאורך השנה פעילויות, סיורים וסמינריונים חינוכיים-חווייתיים לבני נוער, מבוגרים, משפחות ומוסדות חינוך.