הטיש של פיתגורס

מה באמת מייחד את הנוער שלנו לעומת הנוער בחו"ל? האם יש הבדל מהותי ואיך מערכת החינוך הדתית מנסה לחדד את ההבדל? אבינועם הרש מחפש תשובה ולא מוצא

חדשות כיפה אבינועם הרש 09/01/13 17:23 כז בטבת התשעג

הטיש של פיתגורס
Jose Kevo-cc-by-sa, צילום: Jose Kevo-cc-by-sa

המעמד: שבת שמות. גולשים לאמצע הלילה עם שו"ת כיתתי בסמינריון ליל שבת. מדהים לאיזה גבהים הנוער יכול להגיע. אחרי השו"ת ניגשו אליי כמה בנות ואחת מהן סיפרה לי שיש לה חברת ילדות טובה שהיא הכירה עוד כשהמשפחה שלה גרה במנהטן. הם ביחסים מאוד טובים ומשתדלות אחת לשבוע לדבר דרך ה'סקייפ'.

- "אנחנו מדברות המון. על הכול. תכלס, היא חברת הנפש שלי".

- "אוקי, אז מה הבעיה?", לא הבנתי לאן השיחה הזו הולכת.

- "היא גויה. נוצרייה. הולכת עם צלב. אתמול קראתי קצת את פרשת השבוע וחשבתי על כל העניין של בני ישראל שנשארו עם הזהות שלהם למרות שהגיעו למצרים. שאלתי את עצמי: מה באמת ההבדל ביני לבין רייצ'ל? שסבתא שלי קנתה לי לבת מצווה תליון בצורת מגן דוד וסבתא שלה קנתה לה צלב מוזהב? שהילדים שלי יהיו יהודים והילדים שלה לא? כאילו שתינו אוהבות לראות את התוכנית 'דה וויס' רק שאני רואה את זה בעברית והיא רואה 'The Voice' באנגלית. לשתינו יש אייפונים, שתינו אוהבות את המוזיקה של 'אדל' ושתינו חולמות להיות רופאות".

- "אז מה שאת בעצם אומרת", ניסיתי למקד, "זה שבפועל את מרגישה שאין בכלל הבדל בין נערה מישראל לנערה גויה מארה"ב למעט כמה אביזרים חיצוניים?".

- "בדיוק", היא ענתה, "ויודע מה? פתאום אני גם קולטת שאיתה אני יכולה להעביר שעות מול הסקייפ וממש להרגיש שהיא מבינה אותי, אבל עם הבת דודה הדוסית שלי שהולכת עם גרביים וגרה באיזה התנחלות שכבר שכחתי את השם שלה, אין לי בעצם כלום מלבד שלום שלום".

- "וזה מפריע לך?", שאלתי.

- "האמת? לא ממש. כאילו רק עכשיו עם כל הסיפור הזה של הזהות היהודית התחלתי בעצם לחשוב על זה והכול די מעורבל לי בראש. אני מדריכה בעצמי, אבל כשאני חושבת על זה, אז אין לי באמת מושג מה איך אני מסבירה לחניכות שלי, שלכולם יש אורח חיים בערך כמו שלי מה מייחד אותנו כנערות יהודיות וישראליות לעומת המקבילות שלנו בנכר?".

חיפשתי את מטה הקסמים של 'הארי פוטר' בשביל להפריח לה אבק כוכבים שיוכל להפוך לעשות לה קצת סדר בראש, אבל במקום זה מצאתי כמה בנות חכמות שמחפשות תשובות אמיתיות או קצה חוט שיוכל להאיר להם את המבוך שנאחז בהם.

חשבתי בעקבות השיחה הזו ממה בעצם מורכבים החומרים שמרכיבים את עולמו התרבותי של הנוער הציוני דתי באשר הוא? איך נראית היום מערכת השעות של מוסד ממוצע בישראל? אז בצד הרוח נמצא שם פיזיקה וכימיה, ספרות ותיאטרון, אומנות ודיבייט, גאולוגיה ומתמטיקה, אנגלית וגרפיקה, הנדסה ומחול. צד הקודש יורכב ממחשבת ישראל, תושב"ע, אגדות חז"ל, תנ"ך, הלכה, חינוך מתוך אמונה וגם קצת גמרא.

לכאורה הנוער שלנו אמור לצאת אנשי העולם הגדול, בקיאים בש"ס ופוסקים אבל גם בעלי שליטה מובהקת במקצועות החול' שהרי לא בכדי מתברגים כל שנה מוסדות החינוך הדתיים מבחינת הישגיהם בעשירון העליון של מערכת החינוך. לא בכדי מרשים לעצמם מוסדות החינוך לברור בפינצטה את התלמידים שהם לא מחויבים לקבלם על פי מדרג הישגיהם הלימודים שישמרו את איכות הציונים ויבליטו את הישגי המוסד.

אבל שאלת הבנות הנכונה, חיזקה אצלי את ההנחה שאולי תמהיל הלמידה של מוסדות הציונות הדתית, שמנסים להלך על חבל דק ולמצוא את האיזון העדין בין מקצועות החול והקודש, מאותגר הרבה יותר ממה שחשבנו מתרבות המערב ומשעות אחר הצהריים בהם נפגשים התלמידים עם הריאליטי הנשכני בדמות הפקות ענק מרופדות במיליונים דוגמת 'מאסטר שף' שבהם נחשף הנוער להלך רוח עלק אוניברסלי בדמות מאכלי טריפה שמחליקים על הדרך אגב הסיפור האנושי המרגש והכל כך מושך שבונות לנו הפקות היוקרה של סדרות אלו.

מוזמן כל מחנך ומחנכת להיכנס לכיתת המצטיינים ולשאול את התלמידים המבריקים של השכבה שתי שאלות:

הראשונה: מה זה משפט פיתגורס. השנייה: מה זה טיש.

התשובה של שתי השאלות הללו, תוליד בוודאי גם אצלם את השאלה השלישית והמתבקשת ששאלו אותי כבר הבנות: אז מה באמת מייחד את הנוער שלנו, לעומת המקבילה שלו בנכר.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן